ממשיכים בעניין השמפניות והסיגרים של תיק 1000 (שהתנפץ לרסיסים, כפי שניתן ללמוד מן הפרוטוקולים הרשמיים של עדות ארנון מילצ'ן במשפט נתניהו (בווידאו מברייטון אנגליה).

אתמול פרסמתי את חלק א בנושא הסיגרים והשמפניות, כעת חלק ב.

***

עו"ד חדד: ארנון, אני רוצה להפריד בין שרה נתניהו לבין ביבי, בין הענקת השמפניות, המתנות של השמפניות לבין המתנות של הסיגרים, למיטב זיכרוני כבר בחקירה הראשית אבל בוודאי בחקירה הנגדית אתה שאלת אותי מה הקשר של שרה לסיפור הזה בכלל נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: ואתה התכוונת לומר שהמתנות שלי, השמפניות שאני נתתי לשרה זה ערוץ נפרד שלי עם שרה, זה בכלל לא קשור לביבי, נכון?

מילצ'ן: למה אתה קורא ערוצים.

עו"ד חדד: לא ערוצים, זו חברות נפרדת, אתה צודק, ערוץ זו לא מילה נכונה, זו חברות שלי איתה, הקשר שלי איתה?

מילצ'ן: כן, זה קשר לא לגמרי נפרד,

עו"ד חדד: ברור הם בני זוג

מילצ'ן: הם בני זוג, נכון

עו"ד חדד: אבל כשאתה נותן לה, סליחה

מילצ'ן: כמובן שלא נתתי לגברת נתניהו סיגרים

עו"ד חדד: נכון

מילצ'ן: והכל היה אישי

עו"ד חדד: נכון, זה מה שאני מתכוון אישי אבל במובן שנתת לה באופן אישי, לשרה באופן אישי נכון?

מילצ'ן: כן.

עו"ד חדד: עכשיו, תאשר לי בבקשה שככל שהיו בקשות, עוד אחר כך נדבר כמה בקשות היו וכו', מעולם ראש הממשלה לא ביקש ממך לקבל סיגרים כשהיית בחו"ל, נכון?

מילצ'ן: כשהייתי בחו"ל?

עו"ד חדד: כן, כשאתה היית בחו"ל ראש הממשלה מעולם לא ביקש ממך סיגרים?

מילצ'ן: לא זכור לי שדיברנו על סיגרים

עו"ד חדד: אוקי. ולמיטב, תאשר לי שלמיטב ידיעתך כשהיית בחו"ל אם מישהו דיבר, אם מישהו פנה להדס וביקש שישלחו שמפניות זאת הייתה שרה, אם היו בקשות כאלה?

מילצ'ן: אין לי מושג, הם קיבלו הוראה לתת מה שהם מבקשים

עו"ד חדד: אבל אני אומר לך שאתה אומר ככה, שאתה אפילו לא זוכר, לא מכיר אספקה של סיגרים או מתן, לא אספקה אלא מתנה של סיגרים בזמן שאתה בחו"ל. אני יכול להקריא לך אם אתה רוצה. למשל בחקירה מיום 6 בדצמבר

מילצ'ן: זה יום הולדת.

עו"ד חדד: יום ההולדת, נתחיל עם מה שאומרת הדס בסדר? נעשה את זה לפי הסדר. אומרת הדס בחקירה שלה ב-5 בדצמבר

מילצ'ן: איזה שנה?

עו"ד חדד: 2016, אומרת הדס, זו בקשה לשמפניה, כך זה מתחיל.  בהודעה הכתובה אני רואה שכתוב, שורה 77, אין תמליל. הבקשה לשמפניה ורודה מגיעה אך ורק משרה נתניהו. אתה מודע לזה?

מילצ'ן: אם הדס אמרה אז היא צודקת.

עו"ד חדד: אוקי, בסדר. אתה אומר בחקירה שלך מ-6 בדצמבר ביום ההולדת שלך

מילצ'ן: חקירה ביום ההולדת?

עו"ד חדד: זה באמת לא בסדר. אתה אומר לא זכור לי. אחר כך אספקת עלים, אני עושה את זה קצר. לא זכור לי אתה אומר, ואז החוקר חוזר אחריך, לא זכור לי. אספקת עלים כשאני לא בארץ. אמרת אז שלא זכור לך שנתת סיגרים כשאתה לא בארץ, זה נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: ני מדבר על הזיכרון שלך, לא מה יכול להיות.

מילצ'ן: לא קיבלתי דיווח כל יום מה קורה

עו"ד חדד: אבל אתה אומר ככה, אני אומר לך, אתה אומר בחקירה שלך שלא זכור לי אספקת עלים כשאני לא בארץ, זה נכון? לא שיקרת?

מילצ'ן: לא שיקרתי

עו"ד חדד: אוקי. דרך אגב, שמפניה כן זכרת כשלא היית ארץ היו כמה מקרים שנתנו.

מילצ'ן: לא יכול להיות שזכרתי שמפניה ולא סיגרים

עו"ד חדד: נכון, ואם אתה אומר סיגרים יכול להיות שנתנו כשלא היית בארץ, וסיגרים אתה לא זוכר

מילצ'ן: בוא נחדד את זה, הדס ויונתן קיבלו בלנקט הוראה, איך אומרים? קארט בלאנש

עו"ד חדד: זה משהו, לא יכול להיות שעורכת הדין בן ארי, אומרת לו את המילים שהיא רוצה שהוא יגיד

מילצ'ן: לא, היא לא אמרה. הם קיבלו קארט בלאנש לתת כל מה שהזוג נתניהו מבקש.

עו"ד חדד: אתה יודע כמה פעמים, בוא נעשה את זה קל כי אני חושב שסיפרו לך איזשהו מצג שווא שאתה מנסה ביחס למה סיפרו העדים האחרים.

ליאת בן ארי: מי?

עו"ד חדד: התקשורת. אתה יודע כמה פעמים יונתן נסע והביא סיגרים לבית ראש הממשלה במשך כל התקופה?

מילצ'ן: אין לי מושג

עו"ד חדד: אם אני אגיד לך שבמשך, מה שיונתן אומר, במשך חמש שנים הוא אמר בבית המשפט, בבית המשפט יש לו כל מיני אמירות מפעמיים-שלוש, לשמונה, בסוף סיגרים הוא אומר מקרים נדירים שהוא נסע ונתן סיגרים במשך כל התקופה, זה לא מפתיע אותך נכון?

מילצ'ן: אי אפשר להפתיע או לא להפתיע, אני בכל זאת הייתי עסוק בכמה דברים אחרים וזה לא היה בראש מעייני.

עו"ד חדד: למעשה אם אני מבין נכון שיש את הפעמים שאתה נתת לראש הממשלה סיגרים, זה כשבאת לבקר אותו נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: לא בכל ביקור אתה מספר בחקירות שלך נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: בחלק מהביקורים כן, בחלק מהביקורים לא, ויש מקרים שיש לו יום הולדת או אירוע כזה ואז אתה שולח לו נכון?

מילצ'ן: אני לא יודע אם זה קשור ליום הולדת או לא יום הולדת

עו"ד חדד: אני אראה לך

מילצ'ן: אם אתה אומר לי אז,

עו"ד חדד: אני אראה לך את ההודעות מזמן אמת

מילצ'ן: לא, אני פשוט לא זוכר

עו"ד חדד: אני אראה לך מה הדס אומרת, אני אראה לך מה יונתן אומר, אני אראה לך את כל הדברים האלה.

מילצ'ן: … על הקרקע, אני אגיד לך דבר אחד, זה כל עולם ובשבילי זה היה חלק קטן מאוד

עו"ד חדד: ברור, אני מסכים

מילצ'ן: אני … מדאגותיי, ברגע שנתתי קארט בלאנש הפסקתי לחשוב ולהתיידע

עו"ד חדד: אני אומר לך יותר מזה ארנון, אני אומר לך שאתה בהחלט יודע ודאי על הסיגרים, למעשה את הסיגרים לפי מה שיונתן אומר הסיגרים מי שנתן זה אתה ורק מעט מאוד פעמים הוא נסע והביא סיגרים ואני אראה לך את הדברים דבר דבר.
תיכף ננסה לבוא ולראות בדיוק במה מדובר, אתה תראה שעשו פה מהומה על לא מאומה, הפכו אותך למר סיגר שלא באשמתך ולא בטובתך ולא בטובת הלקוח שלי.

מילצ'ן: הייתי הקאוור של סיגר

עו"ד חדד: אני יודע, כן, וגם פעם הביאו לך מתנה של סיגר ב-2008

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אתה זוכר?

מילצ'ן: כן, כן

עו"ד חדד: את אומר ככה בחקירה שלך ב-27 בפברואר אתה אומר אוקי. זה מתחיל אוקי. והיית מביא לו. שואל אותך החוקר – היית מביא לו? זאת אומרת הוא ביקש את זה ממך דרך אגב? מדברים על סיגרים. אתה אומר – לא.
אז החוקר שואל אותך הוא לא ביקש ממך? ואתה אומר – אף פעם. אז החוקר שואל, אתה? אתה אומר אני, אז הוא אומר אתה הצעת? ואז אתה אומר – הייתי אומר לו ביבי אני מביא לך סיגר. זה נכון?

מילצ'ן: לא מדויק. מה שאמרתי כי לפעמים היה שואל יש עלים? הייתי אומר…

עו"ד חדד: מצוין אז בוא נחלק את זה. מה שאתה למעשה אומר זה שביבי אף פעם לא ביקש ממך תשלח לי סיגרים או משהו כזה נכון?

מילצ'ן: לא, הוא שאל יש עלים? כשהייתי בארץ

עו"ד חדד: כשהיית בארץ?

מילצ'ן: כשלא הייתי בארץ בכלל לא דיברנו על זה

עו"ד חדד: מצוין, כשהייתם בביקור למשל הוא אצלך אז הוא שאל אותך תגיד יש עלים?

מילצ'ן: לפעמים הוא שאל בטלפון

עו"ד חדד: לפעמים הוא שאל בטלפון ולפי מה שאתה אומר דרך אגב בחקירות שלך, אני אראה לך את זה פעם, פעמיים.

מילצ'ן: סליחה?

עו"ד חדד: לפי מה שאתה אומר בחקירות שלך,

בשלב זה התנגדות של הפרקליטות

עו"ד חדד: מר מילצ'ן אני חוזר אחורה. אמרת, כך אני הבנתי את הדברים שטלפונים מראש הממשלה לבקש ממך סיגרים כשאתה בחו"ל לא היו נכון?

מילצ'ן: לא היו

עו"ד חדד: לא היו, מצוין. עכשיו אתה אומר שכשהיית בארץ אז הייתם נפגשים ובחלק מהמפגשים היית נותן לראש הממשלה במתנה סיגרים נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: ואני אמרתי לך שראש הממשלה לא ביקש ממך אף פעם, אתה אמרת לי זה לא נכון, היו מקרים שהוא דווקא כן שאל אותי, תגיד יש עלים?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: תאשר לי קודם כל שהרגשת שזה חלק מהחברות, תגיד יש עלים? אפשר לבוא לעשן? או משהו כזה נכון?

מילצ'ן: כן, בהחלט

עו"ד חדד: אתה זוכר כמה פעמים זה היה? יכול להיות שזה היה פעם, פעמיים או שאין לך שום זיכרון?

מילצ'ן: ממש לא זוכר, זה עשרות שנים

עו"ד חדד: אבל בכל מקרה אנחנו לא מדברים על כל השנים, יכול להיות דרך אגב שיש עלים זה דווקא בשנת 2008, אתה לא זוכר?

מילצ'ן: לא עשיתי תרשומת.

עו"ד חדד: לא, ברור שלא אבל אני אומר בקשה כזו יכול להיות שהיא הייתה בכלל בשנת 2007, אתה לא זוכר?

מילצ'ן: אולי בשנת 2000, אני לא…

עו"ד חדד: עכשיו, באופן עקרוני, אני לא מדבר על החריגים אם ראש הממשלה דיבר איתך בשנת 2000 או בשנת 2007 ואמר יש עלים?
אבל באופן עקרוני היוזמה בנושא הזה כשהייתם נפגשים אתה היית בלי שראש הממשלה, אני מדבר על הכלל, לא על החריג, זה שאתה היית שם קופסה בתיק, אמרת שלפעמים אפילו זה היו שתי קופסאות

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: ובא אליו ומגיע, ומתחבקים ומדברים ונותן לו קופסה

מילצ'ן: לא אמרתי שמתחבקים

עו"ד חדד: מאה אחוז, את זה לא אמרת זו תוספת שלי, אבל נפגשים, מתיישבים אומר לו ביבי הבאתי לך קופסת סיגרים נכון?

מילצ'ן: לא צריך להגיד את זה, לא עושה הקדמה

עו"ד חדד: מאה אחוז, אבל מה שאני מתכוון שעל פי רוב היוזמה הייתה שלך נכון? כמו שאמרת זה אילו לא עניין של,

מילצ'ן: אני לא יודע איך להגדיר את זה…

עו"ד חדד: בוא אני אקריא לך מה אמרת

מילצ'ן: ברגע שזה הפך להיות יוזמה שלי או שלו זה הפך להרגל, לא היה צריך יוזמות כל פעם.

עו"ד חדד: הבנתי, אבל רק שנבין זה הפך להרגל עוד לפני שהוא היה ראש ממשלה נכון? הרבה לפני?

מילצ'ן: ברגע שהוא התחיל לעשן סיגרים

עו"ד חדד: כן, אבל אתה סיפרת, דיברנו על זה שכשהכרת אותו הוא כבר עישן סיגרים נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אתה לא היית שואל, נכון? לא היית שואל אותו להביא, הוא לא היה אומר לך תביא? כמו שאתה אומר זה כבר היה הרגל, אתם נפגשים בחלק מהפעמים היית מביא סיגרים, מדויק?

מילצ'ן: מדויק

עו"ד חדד: אוקי. עכשיו, אני רוצה להראות למשל דבר אחר שראש הממשלה כן ביקש ממך ואז דווקא כשהוא בא ושילם על הכל מיוזמתו, הוא לא רצה לקבל ממך את הכסף הזה כי זו בקשה שלו. אתה זוכר שראש הממשלה ביקש ממך לנסות ולאתר לבנו יאיר מורים במשחק בניו יורק?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: ואתה ממה שאני זוכר, אתה סיפרת שבאופן טבעי אתה שילמת על שיעורי משחק האלו,

מילצ'ן: והוא החזיר

עו"ד חדד: נכון, ואז הוא אמר לך ארנון, זה דבר שאני ביקשתי, זה כסף וגם לא מעט, זה היה,

מילצ'ן: שמונת אלפים דולר

עו"ד חדד: נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: לדעתי יש פה באיזשהו מקום קצת יותר, לדעתי חמישים אלף אבל אני לא יכול להתחייב על זה אז אני לא רוצה לומר אבל זה היה סכום יחסית משמעותי, הוא אמר לך ארנון אני ביקשתי שיעורי משחק לבן שלי, אתה זוכר נכון אומרת שרה.
ואז הוא אמר לך ארנון זה הבן שלי, אני משלם את זה, תודה והוא החזיר לך את הכסף עד השקל האחרון נכון?

מילצ'ן: בהחלט

עו"ד חדד: כי זו באמת הייתה בקשה שלו שתאתר לו מורה למשחק נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אוקי. עכשיו, הנדיבות הזו שאתה מביא למשל סיגרים או שאתה מביא שמפניה או שאתה משלם בלי שאמרו לך על שיעורי משחק ואז מחזירים לך, נראתה לי, אני ראיתי, אני חושב שאני ראיתי זה היה ביטוי נורא טבעי ואינטואיטיבי כאן בבית המשפט המאולתר הזה שכשסיפרת לך שגם לראש הממשלה יש כאבי גב אתה אמרת באופן אינטואיטיבי תשמע אני רוצה לתת לו כיסא שיהיה לו נוח בגב שלא יכאב לו נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: וזה לא כתוצאה מבקשה, אף אחד לא ביקש ממך כיסא, תסתכל עלי, אף אחד לא ביקש כיסא וזה חלק מטוב הלב והנדיבות שלך נכון?

מילצ'ן: לא יודע אם מטוב לב

עו"ד חדד: אתה אדם צנוע אז אתה לא אוהב את המילים האלו אבל נאמר ככה, זה חלק מהאופי שלך?

מילצ'ן: כן. כן

עו"ד חדד: דרך אגב, כיסא אני לא אשאל כמה הוא עולה אבל הוא עולה יותר מבקבוק שמפניה או סיגרים נכון?

מילצ'ן: אני מניח שכן

עו"ד חדד: אוקי, ובכל זאת אתה רצית, ראית את חבר שלך, סיפרתי לך שהוא עם גב כואב אמרת אני רוצה להביא לו כיסא שיהיה לו נוח וטוב נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אגב, גם אם הוא לא היה חוזר לתפקיד ראש הממשלה והוא היה מגיע לפה כאזרח פרטי או כראש אופוזיציה אתה היית אומר את אותו דבר נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אוקי. עכשיו נדבר על האמירה שלך שנתת להדס קארט בלאנש, אני חושב שיש פה גם איזשהו בלבול מושגי בין הדברים ואני אומר לך שגם הדס בגרסה הראשונה שלה סיפרה סיפור שונה ממה שאתה היום שומע אולי בתקשורת, אני ארצה לדייק את הדברים, לדייק אותם יחד איתך ונראה אחר כך איך אנחנו מתכנסים

מילצ'ן: מתכנסים?

עו"ד חדד: כן, אנחנו רוצים להתכנס, לא רוצים להמשיך עם זה עד הסוף, אתה זוכר הבטחתי לך שאנחנו הולכים להתקדם מהר.
אתה אמרת לי למעשה שכשאתה בחו"ל אתה באלף ואחד נושאים ויש אמרת להדס קארט בלאנש, זאת אומרת זה לא מעניין אותי, אל תערבי אותי בזה

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אם מישהו מבקש ממך משהו, הכל בסדר, בשמחה, באהבה, בנדיבות נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: ואתה ידעת ממערכת היחסים שלך עם שרה שהיא אוהבת שמפניה ורודה, את זה אתה ידעת נכון?

מילצ'ן: כמובן

עו"ד חדד: ומפעם לפעם כשהייתם נפגשים, אתה היית גם שותה איתה שמפניה ורודה נכון?

מילצ'ן: נכון, למרות שאני מעדיף טקילה.

עו"ד חדד: זה אתה אמרת אבל עדיין … שתית קצת שמפניה וטקילה, היא טקילה פחות אהבה נאמר בעדינות.

מילצ'ן: ואני יותר

עו"ד חדד: אתה יותר, בסדר, וגם ידעת שלשרה יש זמנים שהיא עוברת תקופות מאוד קשות מבחינתה נכון? קראת לזה שותתת דם.

מילצ'ן: קראתי? היא תמיד עוברת תקופות קשות

עו"ד חדד: אתה צודק, אתה צודק. החיים, מי שמסוקר כל הזמן, מי שחוטף כתבה על כתבה על כתבה גם בגלל להיות נשואה לראש הממשלה זו הקרבה אמיתית והחיים מבחינתה ממה שאתה ראית,

מילצ'ן: תלוי לאיזה ראש ממשלה

עו"ד חדד: זה נכון, אבל לראש הממשלה הזה, אז חוטפים וחוטפים וחוטפים ואתה כבר לא היית אדיש לזה אף פעם נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: גם בשיחות ביניכם סיפרה לי שרה שאתה היית, ידעת להיות כתף טובה, אתה יודע, לבוא ולקחת יום שהוא אפור ולהפוך אותו ליום בהיר יותר, לומר את המילים הנכונות, למצוא איך אפשר לנחם, איך אפשר לחבק גם אם אתה היית בקצה השני של העולם נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: וחלק מהדבר הזה גם היית אומר לה שרה, הכל בסדר, אני אוהב אותך, אני רוצה לשלוח לך משהו, אני רוצה, בואי תשתי משהו,

מילצ'ן: בין השאר רציתי שלראש הממשלה יהיה שקט שיוכל לעבוד

עו"ד חדד: כן, נכון. אתה אומר לשרה תשמעי, אני אוהב אותך, אם את צריכה משהו, אם את רוצה משהו תדברי עם הדס, אין שום בעיה, בשמחה ואהבה נכון?

מילצ'ן: כן, לא אמרתי בשמחה ובאהבה אמרתי תדברי עם הדס

עו"ד חדד: אוקי, אבל זה ברור, גם אם אתה לא אומר את המילים שמחה ואהבה, מהטון, מהאופן זה ברור שבשמחה ובאהבה.

מילצ'ן: זה ….

עו"ד חדד: מצוין. לכן גם בבסיס הזה, לא יבינו בתרגום את מה שאמרת בצרפתית. הטון עושה את המוסיקה, זה בערך?

מילצ'ן: כן כן

עו"ד חדד: אבל רק שנבין בכל זאת כדי שלא נשאיר את זה כאמירה עמומה זאת אומרת שכל מי ששמע את השיחה הבין את החיבה ואת האהבה במה שאתה אומר נכון? גם אם לא אומרים את המילים המפורשות?

מילצ'ן: נכון.

עו"ד חדד: עכשיו, אתה לא יודע להגיד לנו שום דבר ביחס לשאלה האם ראש הממשלה מודע, אם מודע ביחס לשמפניות ששרה מקבלת כשאתה בחו"ל, אין לך שום מושג נכון?

מילצ'ן: קשה לי להאמין שהוא לא מודע

עו"ד חדד: קשה להאמין אבל זו השערה שלך, אתה לא יודע בהקשר הזה שום דבר, אני שואל, אני רק אומר זו השערה שלך.

מילצ'ן: אני עונה לך על השערות

עו"ד חדד: לא, אני רוצה לדייק, אני לא רציתי את ההשערות, אני רציתי דווקא לדעת

השופטת פרידמן-פלדמן: מר חדד אדוני שאל אותו, זו תשובתו

עו"ד חדד: לא, אני שאלתי אם הוא יודע, לא שאלתי אם הוא משער, העד אמר קשה לי להאמין ש… אני שאלתי על ידיעה ממש אין לך נכון?

מילצ'ן: ברור, אני לא מבין מה זה ממש?

עו"ד חדד: אני מתכוון למשל לא התקשרת לראש הממשלה ואמרת לראש הממשלה היום יום ראשון בבוקר שרה ביקשה מהדס שמפניה נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: זאת אומרת ידיעה אין לך, אתה אומר קשה לי להאמין, או שכן, או שלא, אבל לך אין מושג.

מילצ'ן: אוקי. אמרתי אוקי כי לא הבנתי למה זה חותר

עו"ד חדד: אז אני אסביר, אתה נמצא בחו"ל, בסדר? אתה אפילו לא מודע, בוא ניקח סיטואציה, אתה נמצא בחו"ל, נניח שיש מקרה, אם יש, תיכף נראה בדיוק ששרה אומרת להדס הדס מה שלומך, אני אשמח לקבל בקבוק שמפניה, קודם כל הדס בכלל לא מעדכנת אותך כמו שאמרת לי נכון?

מילצ'ן: נכון.

עו"ד חדד: אז ממילא אתה לא יודע אם ראש הממשלה, אם אתה לא יודע שמגיעה שמפניה ממילא אתה לא יודע אם ראש הממשלה יודע או לא יודע שמגיעה שמפניה.

מילצ'ן: אני לא יודע אבל אני מעריך שהוא יודע.

עו"ד חדד: עכשיו, ברור שראש הממשלה יודע ששרה שותה שמפניה וגם ברור שהוא יודע שמפעם לפעם כשנפגשים או בסיטואציה אחרת היא מקבלת שמפניה אבל השאלה אם הוא יודע על כל עם שמגיעה שמפניה בהקשר הזה אין לך שום מושג נכון?

השופט עודד שחם: מר חדד העד נשאל מספר פעמים והשיב.

עו"ד חדד: בסדר, אני ממשיך. עכשיו כשאתה מגיע לישראל ומתגורר בבית ינאי אתה שכרת שירותים של שפים שונים שיכינו עבורך ועבור האורחים שלך ארוחות נכון?

מילצ'ן: לימור

עו"ד חדד: לא רק לימור, היו הרבה?

מילצ'ן: חיים

עו"ד חדד: חיים והיה גם את עידן, היו כל מיני.

מילצ'ן: נכון.

עו"ד חדד: לכן שאלתי בלי שמות קודם כל, באופן כללי

מילצ'ן: אני נזכר, אתה מרענן את זיכרוני

עו"ד חדד: מאה אחוז, אז היו שפים שהיו מכינים לך ולאורחים שלך ארוחות נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אז אמרנו היה עידן, הייתה לימור, גם היה את חיים כהן השף המוכר נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: ולעיתים למשל חיים כהן היה מגיע ומכין ארוחות ערב מצומצמות ולפעמים ארוחות ערב עם יותר משתתפים נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: וכשהיו אורחים רבים אז הוא היה מביא גם מלצרים, שניים, שלושה מלצרים שיעבדו איתו נכון

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: והוא סיפר, הוא כתב על זה פוסט שלא פעם הוא בא לבשל עבורך ועבור האורחים שלך, הוא אומר, אני אקריא לך את הפוסט שהוא כתב, תגיד לי אם אתה מאשר את הדברים.

מילצ'ן: זה חקירה?

עו"ד חדד: לא, פוסט, פייסבוק אני חושב. הוא אומר לא קראתי את הפרוטוקולים של בית המשפט, אני ניזון ומסתמך על עיתונות בלבד כמו רובנו, רק אומר בכמה מילים באחת הארוחות שבישלתי אצל ארנון מילצ'ן, אחת מתוך מספר ארוחות שבהם התארחו הפוליטיקאים החשובים ביחד לרוב, ולחוד, אנשים כמו נשיא המדינה שמעון פרס, ציפי לבני, אהוד ברק ועוד, נכון? היו אצלך ארוחות ערב עם הרבה מאוד אנשים נכון?

מילצ'ן: במאמצי לעשות שלום בין היהודים.

עו"ד חדד: מאה אחוז אבל היו הרבה ארוחות?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אוקי. ובאחת הארוחות האלו ביקשה ממני גב' נתניהו שאבוא לבשל בבלפור להם ולנשיא המדינה, הסכמתי מיד וקבענו שידברו איתי מבית ראש הממשלה ולמסור את הפרטים.

מילצ'ן: זה עדיין חיים?

עו"ד חדד: כן. ארנון מיד קם מהשולחן לקח אותי הצידה ולחש לי אני משלם את הארוחה שלהם, אני סירבתי מיד בתוקף, היה זה יום שלישי בשבוע, ארבעה ימים אחרי הארוחה בבית מילצ'ן, הגענו לבלפור ומשם המשפחה והנשיא כמתוכנן, את התשלום לארוחה קיבלנו כמו שקבעו מבית ראש הממשלה ואז הוא מסביר כמה וכו', הוא אומר  שאתה הצעת לו אמרת לו מיד בלי שביקשו ממך, אני משלם, נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אף אחד לא ביקש ממך נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אלא זה שוב היה, אתה עם הנדיבות שלך נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אז מה שנאמר בפוסט הוא נכון? כלומר אתה הצעת מיוזמתך לשלם, הוא אמר לך עזוב, יש תקציב ראש הממשלה ואני אסתדר

מילצ'ן: זה מה שהוא אומר

עו"ד חדד: זה גם זכור לך כך?

מילצ'ן: לא זכור לי.

עו"ד חדד: בסדר בוא נמשיך

מילצ'ן: זה נשמע אמין.

עו"ד חדד: עכשיו, היו לך דרך אגב גם אנשי עסקים בינלאומיים שבאו לבקר אותך נכון? אורחים מהוליווד שבאו?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אתה דיברת, היו אירוחים כמו שאתה אומר מאמצי השלום, היו עניינים פרטיים, עניינים אישיים, רואי חשבון, עסקים, הצעות, כוכבים מהוליווד שמגיעים, במאים, מפיקים נכון?

מילצ'ן: כן, כן

עו"ד חדד: סוכנים, אין ספור. אבל מה שאמרתי הוא נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: האנשים האלה היו מגיעים?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: עכשיו, כמובן דרך אגב שלכל האנשים האלו אם זה פוליטיקאים שבאים אליך ואם זה במאים, סוכנים או כל סוג אחר שדיברתי, מטבע הדברים אתה משלם על הארוחה, זה ברור.

מילצ'ן: כן.

עו"ד חדד: עכשיו, גם כשאתה הבאת שפים לבלפור אם היה אירוח כשאתה באת להתארח בבלפור והבאת שף שיכין ארוחה גם את זה אתה עשית בשמחה נכון?

מילצ'ן: בהחלט, לא בצער

עו"ד חדד: מר מילצ'ן דיברת בחקירה שלך על מנגנון אישור התשלומים על ידך אתה זוכר?

מילצ'ן: סליחה

עו"ד חדד: על מנגנון אישור התשלומים

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: הטבלאות האלה, דיברנו על זה, אני רוצה שנעמיק בדברים קצת, אנחנו רואים באמת שיש טבלאות שהן לפי חודש, כל חודש יש טבלה נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: קודם כל תאשר לי בבקשה שבאף אחת מהחקירות שלך לא הציגו לך את הטבלאות האלה?

מילצ'ן: מדויק

עו"ד חדד: ולא רק שלא הציגו לך את הטבלאות האלו, גם לא הציגו לך במהלך החקירה אף פעם את החשבוניות שעוד נדבר בהם בהמשך.

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: נכון, כלומר מעולם לא באו ואמרו לך תראה, קנית בסכום כזה, קנית בסכום אחר, מה יש לך להגיד על זה? אף פעם לא היו שאלות כאלה נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: כל מה שנתנו לך לדבר באוויר, בלי מסמכים, גם לא הציגו לך מה הדס אמרה בחקירה נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: ולא הציגו לך כמה פעמים יונתן אמר שהיו משלוחים נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: שום דבר, נתנו לך לדבר באוויר, אני אראה לך עכשיו כשאנחנו נתכנס ונראה לך את הדברים נראה מה המסקנות שנגזרות מתוך הדברים האלה.
עכשיו, מי שהכין את הטבלאות אילו רואי החשבון שעסקו בכך נכון? אתה העסקת אותם, רואי חשבון ואחר כך מ-2014 שרה שוחט הכינה את הטבלאות.

מילצ'ן: כן. כן

עו"ד חדד: עכשיו, הם אמרו לנו גם בבית המשפט, היו גם הודעות של המשטרה שהוגשו בהסכמה שהמטרה הייתה למנוע איזשהו מצב של איזה, של הוצאות בלי ביקורת.

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: כי אנחנו נראה הסכומים שהוצאת בכל ביקור הם סכומים מאוד גבוהים, ורצית שתהיה איזושהי בקרה שלא תהיה חלילה

מילצ'ן: משמעת עצמית

עו"ד חדד: משמעת עצמית, שלא תהיה פרצה קוראת לגנב נאמר,

מילצ'ן: סמכתי עליהם

עו"ד חדד: אוקי, בסדר

מילצ'ן: משמעת עצמית זה,

עו"ד חדד: משמעת עצמית, מקבל, ובאמת המחשבה היא שאתה אמור לאשר את התשלומים שמופיעים בטבלה.

מילצ'ן: מדויק

עו"ד חדד: ואתה עובר בסוף חודש עובר, מקריאים לך את הדברים אני לא יודע באיזה רמת פירוט, אם תרצה להרחיב, מקריאים לך את הדברים ואתה מאשר, אפשר לשלם.

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אוקי. אני מקריא לך למשל, שואלים למשל את רואה החשבון שלך, את ראם גור, אתה זוכר את ראם גור?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: שואלים אותו פרט את תפקידך במסגרת עבודתך עבור ארנון מילצ'ן.  תשובה – התפקיד היה למנוע מצב שתשלום חשבונית מבוצע ללא ידיעת ארנון. אתה מאשר את הדברים?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: ההוצאות שלנו הקבועה היא קיימת עד היום, כל חודש אנחנו מוציאים תשלומים, יש לנו תשלומים שכוללת בתוכה הוראות קבע, שכוללת בתוכה תשלומים לבית ינאי, למועצה האזורית, למים שלנו וכמובן גם את השמפניות והסיגרים בימים בהם הייתה הוצאה כזאת, זאת טבלה שאני לא משחררת תשלום גם אם הוא היה עשרה שקלים, אני אומרת אנחנו עוברים עם ארנון ואני כיבדתי מאוד את הבקשה שלו וזה עשה לי גם שמח וטוב לישון ככה. כלומר מה שהדס אומרת שיש טבלה של כל ההוצאות זה נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: הדס אומרת שאתם עוברים תשלום, תשלום זה נכון?

מילצ'ן: לא תמיד. לפעמים יש תשלומים קבועים

עו"ד חדד: אלה תשלומים לא קבועים?

מילצ'ן: חריגים

עו"ד חדד: היא אומרת ככה, אני ממשיך, זו טבלה שאנחנו עוברים עם ארנון ולפעמים לא מסתדר לו לאשר כי הוא במקום אחר אז אנחנו דוחים את זה עד שיש לו זמן והוא מאשר.
אם היה משהו בהול אז הייתי אומרת לו ארנון לפנים משורת הדין חייבים לשלם ואחר כך, ובתוך הטבלה יושב מעודכן, היו הרבה מקרים שארנון היה בארץ ו… פיזית לשבת איתו על הטבלה הוא היה גם חותם על הטבלה, זה נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: עכשיו, אתה למעשה אומר רצית איזשהו מנגנון כדי לשמור על פרופורציות נכון?

מילצ'ן: לא על פרופורציות, על משמעת עצמית.

עו"ד חדד: על משמעת עצמית ובאמת אם אני מסתכל על משמעת עצמית, דרך אגב, יש לך טבלאות כאלה גם במקומות אחרים בעולם? בבית באנגליה, בבית במליבו?

מילצ'ן: כן.

עו"ד חדד: זו למעשה השיטה שלך וצריך להבין משהו, ההוצאות בישראל אני מניח שהן קטנות יחסית, לא ניכנס כמובן למספרים אבל לעומת ההוצאות בבית באנגליה או בבית במליבו או בבית במקום אחר, לא נתחיל למנות פה את הנכסים, נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אילו הוצאות קטנות יחסית אבל בכל זאת נקבל פרופורציה, אני רואה בשנים הרלוונטיות 2011-2016 אני ספרתי עשרות מיליוני שקלים שהוצאת פה בישראל נכון?

מילצ'ן: נכון, איפה שאני נמצא אני מוציא.

עו"ד חדד: נכון, אני רואה למשל בביקור קיץ אתה מוציא מיליון וחצי, שני מיליון, זה לא הרבה מבחינתך, זה לא חריג, סליחה, זו המילה.

מילצ'ן: זה לא חריג

עו"ד חדד: לא חריג, מילה יותר מדויקת, נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: עכשיו, כל חודש ממה שאני מבין הספקים היו מעבירים חשבונית, הכינו לך טבלה ואתה עובר ומאשר את התשלומים נכון?

מילצ'ן: כן, זאת הטבלה.

עו"ד חדד: כן, זו הטבלה. עכשיו, בכל מה שקשור למתנות שנתת למר נתניהו במסגרת הביקורים אתה היית זה שלקח בעצמך, אתה לקחת בעצמך את קופסת הסיגרים, כך סיפרת לי, נכון?

מילצ'ן: כשאני באתי, כן

עו"ד חדד: זאת אומרת, שעל הנושא הזה כמה פעמים נתת, שאלו אותך בחקירה הראשית על מזומנים שאתה משכת לעצמך, אין לי שום כוונה לשאול מה עשית עם המזומנים האלו, זה לא ענייני ולא מעניין אותי, מה שחשוב לי זה שנפריד, הייתה קופה קטנה שזה כסף שהיה ליונתן ולהדס ובלי קשר היה כסף מזומן שאתה מושך לעצמך נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אוקי. בסדר גמור. ברגע שהדס נותנת לך את הכסף אין לזה יותר שום קשר להדס,

מילצ'ן: ממש לא

עו"ד חדד: ממש לא, בסדר גמור. עכשיו אני חוזר לכמות שאתה למעשה, אתה אומר שבביקורים אתה נתת לראש הממשלה את הסיגרים במתנה ולכן אתה יודע להגיד הכי טוב כמה פעמים זה היה… נעשה את זה שלב שלב.
אתה אומר שבביקורים שאתה וביבי אתה נתת את הסיגרים במתנה באופן אישי נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אתה באמת מספר על זה גם בחקירה שלך, לא נחזור על זה, רק אתה אומר שבאמת שמת את הקופסה בתיק, היה לך איזה תיק צד כזה נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אתה מדבר בחקירה שלך, אולי כן אני אקריא, אתה אומר זה מ-27 בפברואר 2017 עמוד 19, זה נורא קצר מה שאני רוצה אז אני לא רוצה עוד להקריא כי יגידו שהקראתי את הכל. אין לי שורה, ושים לי איזה. אתה אומר ושים לי איזה, שים לי איזה קופסת סיגרים בתיק שלי ואתה אומר,

מילצ'ן: למי אני אומר?

עו"ד חדד: אתה מספר לחוקר על מה אמרת ליונתן, ושים לי איזה קופסת סיגרים בתיק שלי

מילצ'ן: קופסה או שתיים

עו"ד חדד: נכון, אפשר שתיים, ואתה רואה שפה אתה אומר קופסה, ובאמת עוד נדבר כמה פעמים זה הקופסה, כמה פעמים זה שניים, אני מניח שאתה לא זוכר בדיוק נכון?

מילצ'ן: אתה רוצה שאני אזכור?

עו"ד חדד: אי אפשר לזכור אבל זה לפעמים קופסה, לפעמים שתי קופסאות?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: ואני רואה כשאתה אומר פה בחקירה שלך שים קופסה זאת אומרת אינטואיטיבית מה שאתה אומר זה קופסה ולא קופסאות, יכול להיות שזה רוב הפעמים או שאין לך מושג?

מילצ'ן: אין לי מושג

עו"ד חדד: אין לך מושג, בסדר. בכל מקרה התיק שלך היה תיק צד כזה נכון?

מילצ'ן: … (לא שומעים)

עו"ד חדד: בוא תתאר את התיק הזה, זה תיק כזה?

מילצ'ן: כן.

עו"ד חדד: אני לא יודע אם אתם רואים את התיק, לא יודע, תיק כמו של עו"ד וולנרמן. מה אתה רוצה שנגיד על התיק?

מילצ'ן: שלי היה צבע אחר, חום

עו"ד חדד: לא נשאל איזה חברה, אני בטוח גם שלא אותה חברה

מילצ'ן: אל תזלזל בו

עו"ד חדד: מי שקרא לו עו"ד וולרנשטיין זה לא היה אני. טוב, בכל מקרה מה שאני מבין שאתה היה לך את התיק צד הזה, או תיק לא צד, שהוא לא תיק מאוד גדול לפי מה שהראית לי עכשיו נכון?

מילצ'ן: נכון.

עו"ד חדד: ושמת בו קופסת סיגרים או שתיים אתה לא זוכר להגיד לנו האם הרוב כך, האם הרוב אחרת, אין לך שום זיכרון נכון?

מילצ'ן: לא. לא זוכר

עו"ד חדד: וגם לא שאלו אותך בחקירה אם הרוב היה שתי קופסאות, אם הרוב קופסה אחת, לא שאלו אותך נכון?

מילצ'ן: ממש לא

עו"ד חדד: והיית מגיע לראש הממשלה וכשהייתם נפגשים היית מוציא את הקופסה ונותן לו נכון?

מילצ'ן: או את הקופסאות

עו"ד חדד: או את הקופסה או את הקופסאות

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: א. עו"ד בן ארי לא יכולה להגיד לו או קופסאות, היא לא יכולה להגיד את זה במהלך חקירה נגדית, אני מבין שעו"ד בן ארי חושבת שאפשר, אני מבקש מבית משפט להעיר שלא, זו חקירה נגדית. בכל מקרה קופסה או קופסאות היית מביא, אתה לא יודע להגיד אם יותר קופסה או יותר קופסאות, אין לך שום ידיעה בנושא.

מילצ'ן: כמה שנים עברו?

עו"ד חדד: אתה צודק דרך אגב, עברו הרבה שנים אבל אם היו שואלים אותך אולי ב-2016 או 2017 יכול להיות שכן היית זוכר.

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אבל היום אתה כבר לא זוכר. אוקי. עכשיו, בבית שלך בבית ינאי יש צוות שמטפל בו גם כשאתה לא נמצא בארץ נכון?

מילצ'ן: שבע שנים? כמה?

עו"ד חדד: לא, אני לא מדבר על שבע שנים, לא מדבר על השנים האלו, אני מדבר על התקופה שהיית מגיע לבית ינאי,

מילצ'ן: צוות קבוע

עו"ד חדד: יש לך צוות קבוע שמטפל בך כשאתה לא בישראל. קודם כל נתחיל אחרת, כשאתה לא בישראל יש צוות קבוע שמטפל בך נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: גם פה באנגליה יש למשל צוות שעוזר לך, שמטפל בך נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: וזה לא הדס או יונתן או אנשים אחרים?

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: ויש לך עוזרים אישיים, ניקח את אנגליה, יש לך פה עוזרים אישיים, יש צוות שמטפל בבית?

מילצ'ן: האמת שאין לי עוזר אישי באנגליה

עו"ד חדד: יש צוות שמטפל בבית?

מילצ'ן: יש צוות שמטפל בבית

עו"ד חדד: צוות גדול שמטפל בבית?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: גם בבית בלוס אנג'לס יש צוות שמתחזק לך את הבית נכון?

מילצ'ן: מדויק

עו"ד חדד: ויש אני מניח, אני לא יודע אם שם יש לך עוזר אישי, אני לא יודע אם במליבו

מילצ'ן: שם כן

עו"ד חדד: שם כן, יש שם עוזר אישי ויש צוות גדול שמטפל באחוזה במליבו נכון?

מילצ'ן: מליבו זה צוות קטן, בבורה בורה יש צוות יותר גדול

עו"ד חדד: אוקי, בבורה בורה, לא נעבור על כל הבתים, מה שאני מתכוון זה שבכל מקום יש לך צוות שמנהל את עניינך באותו מקום?

מילצ'ן: נכון.

עו"ד חדד: וגם בישראל לאורך השנים היו אבות בית שטיפלו בבית בבית ינאי נכון?

מילצ'ן: אבות בית?

עו"ד חדד: אבות בית, אני אזכיר לך את השמות שלהם, לא דיברו איתך עליהם, לא דיברו איתך אף פעם על אבות הבית בחקירה?

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: דבר מדהים. אני אתחיל לפני הסדר, למשל, קודם כל שאלתי את יונתן חסון מה התפקיד של אב הבית? עונה יונתן – לדאוג לכל צרכי המשפחה בבית בזמן הביקור.
אני שואל אותו, בין היתר, למשל המלאי של המצרכים נכון? הוא אומר לי – כן. אז אני שואל אותו – לשימוש, לראות שלא חסר, כל הדברים האלה אב הבית עושה? תשובה – נכון. אתה מכיר את הדברים?

מילצ'ן: איזה אב בית?

עו"ד חדד: אני אקריא לך את השמות, אני שאלתי אותו על שמות של אבות בית מ-2011, לא שאלו אותך שום שאלה בנושא הזה בחקירה נכון?

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: כלום?

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: חבל כי אילו אנשים שיודעים הכי טוב מה היה, מה חסר, אם ניתן, למי ניתן? מה שתו, מה היה באירועים? שאלה – כשאתה מתחיל לעבוד כנהג של מילצ'ן ב-2011 יש את האנשים שהתפקיד שלהם זה להיות אב בית נכון? הוא אומר – אני למד ברמז שהיה אדם בשם קובי? הוא אומר – נכון.
וברמז נוסף שהיה אדם בשם גיא? הוא אומר – נכון. אני שואל אותו היו עוד אבות בית? הוא אומר היה עמית אחד, היה דייויד, ואז אני שואל אותו שאלה אז אם אפשר תקופות ושמות מלאים כי אני אומר לכבודכם אבות הבית לא נחקרו כמובן בתיק הזה ואני אומר בציניות אין סיבה הרי, אז אני שואל אותו אם אפשר שמות מלאים ותקופות? אז הוא אומר – קובי, אני מדלג טיפה, קובי זה קובי בכר. גיא בראלי, ודיוויד אחד ודן פיס, וערן גורן, עבדו אצלך אבות בית נכון?

מילצ'ן: כן, לא זוכר אותם

עו"ד חדד: אתה לא זוכר את כולם אבל עבדו אבות בית והתפקיד שלהם היה כמו שהקראתי לך מקודם ממה שאומר יונתן, התפקיד שלהם היה לדאוג לכל צרכיכם כשאתם בבית נכון?

מילצ'ן: מדויק

עו"ד חדד: כי הדס קליין היא עוזרת אישית, התפקיד שלה לא לדאוג לכמה אתם אוכלים, אם יש שתייה, אין שתייה, מה קורה בדיוק בבית, לוודא שהבית מסודר, יש אבות בית בשביל זה, אתה לא זכרת אותם בכלל?

מילצ'ן: נכון. אני לא זוכר אותם במדויק אבל גם הדס דאגה

עו"ד חדד: יכול להיות שגם הדס דאגה אבל מי שזה היה התפקיד שלו, להדס היו עוד תפקידים, היא חיברה טלפונים, ניקח למשל, יש לך מרתף בבית נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: מי שמטפל בציוד במרתף, למלא את המרתף, בציוד שבמרתף, לוודא שיש גבינות, חלב, יין, שתייה, כל הדברים האלו, אילו אבות הבית, זה התפקיד שלהם, לכן אתה משלם להם כסף נכון?

מילצ'ן: כן.

עו"ד חדד: ואותם לא חקרו, זה מפתיע אותך?

מילצ'ן: אני לא בביזנס הזה

עו"ד חדד: זה נכון,

מילצ'ן: מה צריך להפתיע אותי ומה לא

עו"ד חדד: אבל בכל מקרה היו אבות בית לאורך כל השנים, אתה אומר אני לא זוכר את השמות שלהם, התחלפו ראינו?

מילצ'ן: סביר

עו"ד חדד: בכל מקרה אבות הבית הם אילו שהתפקיד שלהם היה, אתה יודע דרך אגב שהם קיבלו למשל, אולי נראה לו, אנחנו נראה לך אחר כך, אנחנו רואים את החשבוניות כתוב לידי קובי, או לידי, כך ידענו שיש בכלל אנשים כאלו, כי הם אלה שקיבלו את הסחורה שהגיעה, אתה מודע לזה?

מילצ'ן: אני מודע לזה עכשיו

עו"ד חדד: לא, לא מודע לזה עכשיו, אתה גרת בבית בבית ינאי נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: הגעת לשם כמה חודשים כל שנה, היו אנשים שאתה שילמת להם כסף לא מעט כדי שיהיו אבות בית בבית ינאי,

מילצ'ן: דרך אגב, למה אין אם בית?

עו"ד חדד: שאלה טובה, אתה בחרת את האנשים, לא אני,  היו אבות בית שעבדו בבית והיה להם תפקיד, הם לא היו שם סתם ליופי נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: הם דאגו לוודא שיש לקבל את הסחורה, אנחנו רואים את זה מהקבלות נכון?

מילצ'ן: נכון, נכון

עו"ד חדד: אני עובר לנושא אחר. אני עכשיו עובר לנושא אחר, אתה היית הבעלים, אתה עדיין הבעלים של חברת ריג'נסי נכון? ריג'נסי, זו החברה המובילה בעולם הסרטים, הפקת הסרטים, גם סדרות נכון? גם סדרות.

מילצ'ן: כן, גם דוקומנטרי

עו"ד חדד: גם דוקומנטרי שזה סרטים. מספר זאב פלדמן, זו חברה שפועלת בארצות הברית נכון?

מילצ'ן: בכל העולם

עו"ד חדד: בכל העולם ולך יש כמובן הסכם ניהול איתה, עם החברה?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אני לא אכנס למספרים וסכומים, אין שום צורך. עכשיו אני שאלתי, אנחנו רואים כשעברנו על, נשאל את זה אחרת, היו אנשים שהגיעו גם לארץ שקשורים לפעילות שלך בהפקת הסרטים נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אירחת אנשים?

מילצ'ן: כן, כן

עו"ד חדד: ובמקרה והדברים כשיש הוצאות שקשורות לעסק שלך בהפקת סרטים אז צריך לחייב את חברת ריג'נסי נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: למשל הגיע לארץ מישהו ככה לא מאוד מוכר

מילצ'ן: סוכן

עו"ד חדד: יו ג'קמן, זה לא אדם מאוד מוכר

מילצ'ן: כן, כן, לפני הרבה זמן

עו"ד חדד: נכון וכשיו ג'קמן מגיע, גם אם הוא מגיע לארץ ברור שזה לא עניין, זה עניין עסקי שלך למעשה נכון?

מילצ'ן: כי זה הפך לאישי כאילו,

עו"ד חדד: לא, זה בהמשך אבל כשהוא מגיע, אני יכול להראות לך את זה אתה כותב… עכשיו, מה שאנחנו רואים למעשה זה שמגיע אדם שהוא מתעשיית הקולנוע נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: בכיר מאוד בתעשיית הקולנוע?

מילצ'ן: מאוד

עו"ד חדד: והפגישה שלך איתו

מילצ'ן: הוא מגיע עם משפחתו גם

עו"ד חדד: עם משפחתו ואתה כותב לחייב את ריג'נסי כי זה למעשה עניין שקשור לחברת ריג'נסי נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: ולמעשה כל פעם שאנחנו מסתכלים ורואים יש עוד שורה, אני אראה לך אותה, דרך אגב, כל שנה יש גם דו"ח לחיוב ריג'נסי על הוצאות של חברת ריג'נסי נכון? הוצאות בארץ שקשורות לחברת ריג'נסי.

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: למשל אני רואה, אני אגש לעד כדי להראות לו עוד שורה כבודכם

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: כן, אוקי. ומה שחשוב זה שיש בסוף, בסוף השנה יש דו"ח ריג'נסי שמכינים בישראל ואילו למעשה עניינים שאתה צריך להתחשבן עם חברת ריג'נסי נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: את הדו"ח הזה מכינים בישראל? מכינים אותו בחו"ל או שאתה לא יודע להגיד?

מילצ'ן: אני מניח שמכינים אותו בארץ, בארץ ישראל ושולחים את זה לריג'נסי.

עו"ד חדד: הבנתי, ובאמת כשאני רואה למשל בהמשך הדו"ח שורה 14 כתוב למשל שמפניה מואד שנדו …

מילצ'ן: רגע, תראה לי את זה עוד פעם.

עו"ד חדד: אז שוב אני רואה,

מילצ'ן: סכום נמוך מאוד

עו"ד חדד: מאה אחוז, נמוך, גבוה, זה לא משנה, מה שחשוב לי אבל שגם פה אני רואה על השמפניה בחיוב דו"ח ריג'נסי אני מניח שזה פשוט שמפניה שקשורה לביקור של האנשים האלה נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: ולכן זה צריך להיות בדו"ח ריג'נסי, זה צריך להיות בדו"ח שם ולכן כל פעם שאני רואה את דו"ח ריג'נסי הכוונה היא שזו הוצאה שקשורה לחברת ריג'נסי נכון?

מילצ'ן: נכון, ההפרדה הייתה מנוהלת על ידי הדס

עו"ד חדד: אוקי. עכשיו, אם הייתי רואה את דו"ח ריג'נסי עצמו אז הייתי יכול לדעת בכל שנה כמה מההוצאות שלך הן הוצאות שקשורות לחברת ריג'נסי נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: בסדר, אני לא אעבור איתך על כל המקומות בטבלאות, זה נראה לי מיותר, אבל באופן עקרוני מה שאמרתי הוא נכון לכל מקום שכתוב בו דו"ח ריג'נסי נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אני מדלג על כל המקומות הספציפיים זה נראה לי מיותר. כשאתה אומר הדס, זה לא שהדס קבעה מה ריג'נסי ומה לא ריג'נסי כמובן

מילצ'ן: לא, היא דאגה להפרדה

עו"ד חדד: אבל מי שהכין את הדו"ח זה רואה החשבון? מי הכין דו"ח ריג'נסי בסוף שנה?

מילצ'ן: בהנחייתה של הדס

עו"ד חדד: מה זה בהנחייתה סליחה? אתה הרי אומר זה ריג'נסי או זה לא ריג'נסי

מילצ'ן: כן, אבל מישהו היה צריך לתת אינפורמציה

עו"ד חדד: אה, אוקי, אתה נותן את האינפורמציה להדס והיא מעבירה אותה לרואה החשבון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: בסדר. הדו"חות האלה אתה יודע איפה הם דו"חות הריג'ינסי?

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: לא, אוקי. הם אצל רואה החשבון?

מילצ'ן: אין לי מושג, לא הייתי בארץ כמה שנים?

עו"ד חדד: די הרבה

מילצ'ן: יותר מדי.

עו"ד חדד: דרך אגב, ברור שאם יש חיוב ריג'נסי זה עניינים שקשורים לריג'נסי נכון? זה ברור?

מילצ'ן: אני לא מבין את השאלה

עו"ד חדד: לא, זה מובן מאליו אתה אומר?

מילצ'ן: ברור

עו"ד חדד: ולכן אם הייתי מקבל את דו"ח ריג'נסי ורואה כל שנה מה חויב בדו"ח ריג'נסי הייתי יודע בוודאות שזה חיובים של ריג'נסי, זה לא קשור לשום דבר פה בארץ, בוודאי שלא לביבי ושרה נכון?

מילצ'ן: כן, אני לא רואה לאן אתה חותר כאן

עו"ד חדד: ברור שאני אומר את המובן מאליו אבל אני חותר לאמת, זה הכל. אין שום דבר כזה?

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: אני אומר במקום לעשות תרגילים בחקירות מה יכול להיות וכו', אם הייתי מקבל את דו"ח ריג'נסי הייתי רואה מה קשור לריג'נסי וזה ברור, זו ראייה מזמן אמת שמלמדת שזה הוצאות של ריג'נסי נכון?

מילצ'ן: אני מניח שהוא קיים, צריך לבדוק אותו

עו"ד חדד: נכון, אני גם יכול לקבל אותו ולבדוק כמובן בלי לפגוע בפרטיות של אף אחד. כמובן שאם נקבל את הדו"ח נבקש עליו איסור פרסום, אנחנו לא נרצה לפגוע בפרטיות של אף אחד.

מילצ'ן: אין בעיה

עו"ד חדד: עכשיו אני רוצה לעבור איתך, דיברנו איתך קצת על היסודות, אני רוצה שנתחיל לראות את ההיקף של המתנות, לנסות ולהבין במה מדובר. קודם כל תאשר לי שבמשך כל החקירה שלך אמרנו את זה כבר, אני רוצה לחזור באמת לבייסיק, לא הציגו לך לא את הטבלאות נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: בסדר. גם לא הציגו לך לא גרסאות של הדס, לא את הגרסאות של יונתן, לא אף אחד אחר נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: עכשיו, מעולם לא ביקשו ממך להציג התכתבות שלך עם הדס, איזה הודעת SMS בינך ובינה, שום דבר נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: מעולם לא ביקשו לקבל ממך התכתבויות עם יונתן חסון, עם כל אדם אחר בעולם, כלום?

מילצ'ן: כלום

עו"ד חדד: מעולם לא ביקשו ממך רשות לבצע איכון לטלפון כדי לדעת כמה פעמים היית בבלפור, או כמה פעמים, כלום?

מילצ'ן: ממש לא

עו"ד חדד: או את האיתורן של הרכב או כל דבר אחר, שום פעולה כזו אף פעם לא ביקשו ממך רשות לעשות נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אוקי. גם כשהיו ארוחות בבית ינאי,

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: גם כשהיו ארוחות בבית ינאי, אני מניח שהיו התכתבויות, אני לא יודע אם איתך עם הדס או בין הדס לאחרים אף פעם לא ביקשו ממך גם לראות התכתבויות בהקשר הזה, שום התכתבות, שום ראייה מזמן אמת, כלום, נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: וגם כשהחליטו להחשיד אותך בעבירה שזה מעשה, אני אספר לך דברים שאתה לא יודע על כמה שהמעשה הזה נפשע, אנחנו חשפנו פה במהלך המשפט אבל גם אז לא ביקשו ממך את הטלפון, לא ביקשו לראות ראיות, לא ביקשו SMS לא ביקשו כלום נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: בסדר, למעשה מעולם לא חיפשו או איתרו למיטב ידיעתך ולא ביקשו ממך ראייה קשיחה מזמן אמת שתלמד האם נתת שקל או עשרה שקלים או מאה שקלים?

מילצ'ן: מדויק

עו"ד חדד: עכשיו בוא נראה מה קורה כשמסתכלים על ראיות אמיתיות, אני מקווה שנסתכל ביחד. יום ההולדת של ראש הממשלה חל ב-21 באוקטובר, כן, אני אומר לך, אתה יודע את זה אבל אני גם אראה לך. אני רוצה להראות לך הודעה ששלחה הדס לגברת שרה נתניהו ב-21 באוקטובר 2015.

מילצ'ן: הקראת אותה כבר

עו"ד חדד: לא, זו הודעה אחרת

מילצ'ן: הודעה אחרת, אוקי

עו"ד חדד: הייתה הודעה שהראיתי לך ששרה נתנה מתנה ביום הולדת של הדס. זה היה 3 באפריל, עכשיו זה ב-21 באוקטובר. ערב טוב שרה, ארנון רוצה לשלוח לכבוד יום ההולדת משהו קטן, כיצד אפשר להעביר? אתה רואה את זה? הדס חמודה תודה לך ולארנון, אנחנו בברלין

מילצ'ן: אני אקריא את זה

עו"ד חדד: אין בעיה, אתה רוצה תקריא את זה.

מילצ'ן: זה מתחיל בממש מפחיד

עו"ד חדד: כן

מילצ'ן: ערב טוב שרה, ארנון רצה לשלוח לכבוד יום ההולדת משהו קטן, כיצד אפשר להעביר? התשובה – הדס חמודה, תודה לך ולארנון, אנחנו בברלין, נחזור בחמישי בערב.

עו"ד חדד: הכל הוקרא?

מילצ'ן: הכל.

חדד: אז קודם כל מזה אתה למד ואני מניח שזה מזכר שרצית לשלוח מתנה ליום ההולדת של נתניהו בשנת 2015 נכון?

מילצ'ן: כן.

השופטת פרידמן-פלדמן: השאלה הייתה אם אתה נזכר?

עו"ד חדד: אתה נזכר בזה?

מילצ'ן: אני רק נזכר לפי המסמך

עו"ד חדד: כן, ברור מכוח המסמך

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אבל בכלל לתת מתנה ליום הולדת זה דבר שנהגת לעשות, זה לא דבר שמפתיע אותך נכון?

מילצ'ן: כמובן, לא רק לראש הממשלה

עו"ד חדד: מאה אחוז, לא רק לראש הממשלה אבל גם לביבי?

מילצ'ן: גם

עו"ד חדד: ופה אנחנו רואים שזו באמת היוזמה שלך, אתה רואה, יש לראש הממשלה יום הולדת, אתה כנראה מדבר עם הדס והיא אומרת, היא לא הייתה אומרת את זה בלי שדיברת איתה ואמרת אני רוצה לשלוח מתנה לראש הממשלה נכון?

מילצ'ן: נכון.

עו"ד חדד: ובאמת אנחנו רואים שבאותו זמן, אתה נמצא בחו"ל כשאני מסתכל ורואה את הכניסות והיציאות שלך מהארץ, זה ב-21 באוקטובר, אתה נמצא בחו"ל, 2015, זה גם מתאים לתבנית שלך מתי אתה נמצא בארץ, נכון?

מילצ'ן: נכון. מתי יום ההולדת של אמנדה?

עו"ד חדד: יום הולדת של אמנדה בנובמבר, לא, באוקטובר, יום אחר

מילצ'ן: למחרת לדעתי. אתה יכול לבדוק?

עו"ד חדד: ארנון אתה נמצא בלי סנגור, אין פה עורך דין שישמור עליך, אתה ודאי זוכר את יום ההולדת של אמנדה, אתה זוכר את התאריכים מצוין של אמנדה

מילצ'ן: אני זוכר את זה לפי ביבי.

עו"ד חדד: מאה אחוז. בסדר. אנחנו רואים שאתה לא היית בארץ, אנחנו רואים גם ב-2016 דרך אגב שגם שם הדס מספרת שאתה מיוזמתך ביקשת לשלוח שמפניות בהודעה מיום 5 בדצמבר.

מילצ'ן: יום לפני יום ההולדת שלי עוד פעם?

בהמשך:

עו"ד חדד: אתה יודע מה? נעשה את זה באופן כללי כי באמת אתה לא זוכר כל שנה, אבל באופן כללי, גם אמרת לי מקודם לא רק לביבי אלא גם לאחרים, יש יום הולדת אתה דואג, טורח מתוך אהבה לשלוח מתנה ליום הולדת נכון?

מילצ'ן: גם מאוד בשמחה אני שולח

עו"ד חדד: מאה אחוז, זה ב-8 בספטמבר. אבל מה שאני אומר הוא נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: תודה. יש עוד, חבל, לא צריך כל פעם שהדס אומרת ששלחת אותה, שביקשת ממנה לקנות ולשלוח מתנה אבל זה באופן עקרוני, אני לא אומר שיש לך זיכרון מ-2016, 2015, 2014,2013, 2012 אבל באופן עקרוני בלי זיכרון קונקרטי הגיוני וסביר מדפוס הפעולה שלך שאתה כל שנה שלחת מתנה ליום ההולדת נכון?

מילצ'ן: בהחלט.

עו"ד חדד: דרך אגב, לא רק יום הולדת של ביבי אלא גם יום הולדת של שרה נכון?

מילצ'ן: נכון, עכשיו אני אזכור את ה-8 לספטמבר

עו"ד חדד: מאה אחוז, אבל קודם כל את של אמנדה.

מילצ'ן: זה ב-20 ו…?

עו"ד חדד: 22. ביבי ב-21 באוקטובר, אתה אומר שזה פשוט בגלל שזה אחד אחרי השני?

מילצ'ן: בדיוק

עו"ד חדד: אז יש את יום ההולדת של ראש הממשלה שזה 21 באוקטובר, אני לא אשאל אותך על שרה, אני אגיד לך מיד זה ב-5 בנובמבר, זה יום הולדת של שרה, ימי הולדת קרובים.
אני רואה לפי הדו"ח כניסות ויציאות שלך שמ-2012 עד לסוף 2016 בימי ההולדת שלהם של שניהם אתה לא היית בארץ, אני יכול להראות לך

מילצ'ן: אני מניח שאתה צודק.

עו"ד חדד: זה גם מסתדר עם הדרך שבה אתה חי את עונות השנה כשאתה עובר ממקום למקום נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אתה מגיע בקיץ, שוב יש מסלול מסוים בגדול, שוב, לא קבוע

מילצ'ן: כן. אני מניח, תלוי בילדים, תלוי בכל מיני דברים

עו"ד חדד: יש לנו את הכניסות והיציאות, חבל, לא צריך להתווכח בנושא או אפילו להעמיק בזה. אני אומר לך כנתון מ-2012 עד 2016 אתה לא היית בארץ בימי ההולדת שלהם בסדר?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: ואם אתה לא בארץ אז זה סביר והגיוני לפי מה שאתה אומר, לפי התבנית שבה אתה חי שאתה תבקש לשלוח להם מתנות ליום ההולדת נכון?

מילצ'ן: נכון.

עו"ד חדד: וזה כמובן עניין שלך, הדרך שבה אתה מביע את החיבה שלך, נכון? זו יוזמה שלך?

מילצ'ן: כן. כן

עו"ד חדד: עכשיו, מי שעסק במשלוחים של מתנות בתקופה הרלוונטית היה יונתן חסון אתה זוכר? אמרת שגברי, ראינו שהוא למעשה לא בתקופה הרלוונטית, כך אישרת לי וגם אמרת לי שמשעה ששכרת את שירותיו של יונתן חסון כנהג לא היית צריך אף אחד אחר נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אוקי. יונתן חסון העיד כאן בבית המשפט על כמות הפעמים, כמה פעמים הוא הלך ושלח מתנות, לא הראו לך את זה אף פעם נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: גם לא את הגרסאות שלו בחקירה?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: גם בראיון העד לא ניסו לברר איתך כמה פעמים היו משלוחים נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אז עכשיו אנחנו ננסה לעשות ביחד את הדברים ולראות כמה פעמים שלחת סיגרים או שמפניה, או שמפניה וסיגרים לבית ראש הממשלה או לקיסריה, בכלל משלוחים.

מילצ'ן: באיזה שנה?

עו"ד חדד: בתקופה הרלוונטית 2011-2016. בסדר?

מילצ'ן: למה זה 2011 ולא 2010?

עו"ד חדד: ולמה לא 2000 אתה אומר?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: כי יש מושג של התיישנות ולכן אנחנו מדברים רק בתקופה הזאת, לא שיש פה עבירה, לא לפני ולא אחרי אבל לשיטת המדינה בסדר? אז לכן אילו התקופות הרלוונטיות.

מילצ'ן: יש חוק התיישנות מ-2002?

עו"ד חדד: כן, יש התיישנות ב-2002. דרך אגב, הכל התיישן לטעמנו, אין מה להתיישן אפילו, אין עבירה, אני שאלתי אותך ביום הראשון אם אתה מרגיש אי פעם שביצעת עבירה ואמרת?

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: ברור שלא, עכשיו בוא אני אראה לך מה אומר יונתן כי יונתן דרך אגב הוא עובד כמעט כל התקופה הרלוונטית, הוא מתחיל ב-2011 נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אני אומר לך שהוא התחיל ב-2011, אני רואה את התשלומים ובוא אני אקריא לך מה הוא אומר, האם זה קו אספקה כמו שמישהו טוען או שזה היו מידי פעם משלוחים של מתנות לימי הולדת או יום נישואין או משהו כזה?

מילצ'ן: מי טוען שזה קו אספקה

עו"ד חדד: התביעה טוענת שזה קו אספקה. עכשיו אני אראה לך את הדברים ונראה ביחד שזה ממש לא נכון. תהיה איתי. אני אומר לך שליונתן היו כמה גרסאות בנושא הזה, או שלל גרסאות כמו שחברתי פעם אמרה, כל מיני גרסאות.
הייתה לו גרסה שאומרת, דרך אגב, אתה יודע שבשלב מסוים יונתן התחיל לעבוד גם עבור פאקר נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: וכשיונתן מדבר על כל המשלוחים הוא מדבר גם עליך וגם על פאקר בסדר? הוא מדבר גם וגם, בתקופה,

מילצ'ן: זה בעיה שלו

עו"ד חדד: כן, נכון, אבל אנחנו רוצים לדבר רק עליך, לא על פאקר ולכן ננסה ביחד לבודד את המספרים ולנסות להבין מתוך מה שחסון אומר ולראות מה אתה זוכר ולראות אם זה מתאים לדברים שאתה מכיר.
עכשיו, הייתה גרסה שאומר חסון שלאורך כל השנים היו רק שמונה משלוחים ומתוכם רק שניים-שלושה קשורים אליך אבל היו לו גם גרסאות אחרות. ניקח את הגרסאות הכי רחבות שלו בסדר? כשהוא אומר הכי הרבה. אני מקריא למשל

מילצ'ן: כמה גרסאות באותו זמן?

עו"ד חדד: כן, כי שוב, לא אספו פה ראיות, לא אספו SMS

מילצ'ן: אתה מדבר על תאריכים שונים?

עו"ד חדד: לא, ממש באותה חקירה

מילצ'ן: הוא מדבר על גרסאות שונות באותה חקירה?

עו"ד חדד: כן, ממש באותה חקירה, כי הוא ניסה להיזכר, הוא ניסה לחשב, תיכף אני אגיד לך איך הוא הגיע גם למספר, אני חושב שזה מתאים מאוד למה שאתה סיפרת לנו אבל תיכף אנחנו נראה את הדברים.
אני חוקר את יונתן בחקירה נגדית. אז אפילו מבהיר. אפשר? אני אומר ליונתן ששמונה פעמים זה לא רק פאקר זה פאקר וארנון, אתה רואה? ואז הוא אומר – כן. אז אני שואל אותו יכול להיות ששלוש או שתיים זה רק היה מארנון, נכון? אז הוא אומר – נכון, ואז אני שואל אותו – זאת אומרת שבתקופה הזאת אתה אמרת בתקופה שפאקר לא נמצא ובהתחלה הייתה לך גרסה שלא היו מקרים, אחר כך אמרת שיכול להיות שהיו פעמיים-שלוש וגם יכול להיות שמונה אבל אתה אומר גם אם זה שמונה זה פעמיים-שלוש מתוך זה של ארנון נכון?
זה מה שאתה אומר? הוא אומר – כן. אז אני שואל אותו, זאת אומרת, גם בעולם היכול להיות אז אני מבין מפה שזה חמש פאקר, שלוש ארנון? משהו כזה? זה יכול להיות? אז הוא אומר פחות או יותר. קודם כל תאשר לי שלא הציגו לך את הגרסה, את הדברים האלה בשום מקום

מילצ'ן: אני שומע את זה פעם ראשונה

עו"ד חדד: פעם ראשונה, לא בריענונים ולא בשום מקום נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אני אומר לך שיש גרסאות שהוא אומר גם יותר, אני אראה לך את זה, אנחנו לא בורחים מהגרסאות האחרות אבל אף אחד גם לא אמר לך למשל שהגרסה הזאת של יונתן היא מתאימה לגרסה של אפי אזולאי אב הבית שהיה בבלפור שגם הוא מדבר פחות או יותר על אותה כמות, לא הציגו לך שום דבר כזה?

מילצ'ן: לא.

עו"ד חדד: אוקי

מילצ'ן: אבל הייתה תקופה שלא הייתה לי נגישות לא לפאקר ולא להדס מטעמים רפואיים

עו"ד חדד: הבנתי.

מילצ'ן: של פאקר

עו"ד חדד: של פאקר אנחנו עוד נדבר על פאקר בדלתיים סגורות אני חושב, צריך לשמור, אנחנו לא ניכנס פנימה לעניינים רפואיים, זה לא מעניין אבל עדיין נדמה שכדאי לעשות את זה בדלתיים סגורות אני חושב, אני חושב שזה יכבד אותו יותר.
עכשיו, אמרתי לך שיונתן שינה בבית המשפט, המקרים היו מפעמים בודדות לשמונה, לעשרים, ובבית המשפט הוא אמר שלדעתו 18 מקרים, 18 אירועים, אני גם אראה לך איך הוא הגיע למספר בהמשך, זה ביחד אבל, גם אתה ארנון וגם פאקר ביחד

מילצ'ן: יונתן היה רואה חשבון אני רואה

עו"ד חדד: יכול להיות, סליחה, אבל הוא יודע הכי טוב, הוא זה שנסע נכון?

מילצ'ן: לאו דווקא.

עו"ד חדד: אתה יודע יותר טוב?

מילצ'ן: לא, יכול להיות שמישהו אחר נסע

עו"ד חדד: לא, אין מישהו אחר נסע, גם הדס לא אומרת שמישהו אחר נסע.

מילצ'ן: כן?

עו"ד חדד: והיה את גברי שיכול להיות שהוא נסע אבל אם הוא נסע זה בתקופות לפני שיונתן התחיל לעבוד.

מילצ'ן: תקופת ההתיישנות.

עו"ד חדד: מאה אחוז, אז יש רק את יונתן ואם הוא נסע אז הוא יודע הכי טוב נכון?

מילצ'ן: כן

בשלב זה התנגדות של הפרקליטות.

עו"ד חדד: דרך אגב, אם היו מוצאים את האיתורן למשל

מילצ'ן: את מה?

עו"ד חדד: איתורן

מילצ'ן: מה זה איתורן?

עו"ד חדד: הרי הרכב שלך הוא לא רכב זול נכון?

מילצ'ן: נורמאלי, מה

עו"ד חדד: נורמאלי וצריך לבטח אותו, חלק מתנאי הביטוח זה גם שיהיה לו איתורן לדעת אם הוא נגנב

מילצ'ן: מאיפה אני יודע?

עו"ד חדד: לא משנה, אני אומר לך שהיו יכולים. אנחנו חקרנו את יונתן חסון ב-29 באוקטובר כמו שאמרתי לך וחסון מדבר על עשרים משלוחים, חלקם שלך, לאורך השנים, אנחנו מדברים לאורך השנים הרלוונטיות שלו, זה כל תקופת העבודה שלו והוא  מספר גם על משלוחים של מתנות שאתה נתת וגם מתנות שפאקר נתן ביחד והוא מגיע למספר עשרים. אני רוצה להקריא לך

מילצ'ן: פאקר

עו"ד חדד: פאקר, סליחה, מס' 20 שהוא אומר זה מה שהוא זוכר, אני אראה לך גם את העוגנים שלו איך הוא מגיע למספרים,

מילצ'ן: מאמין לך

עו"ד חדד: כן, זה גם מסתדר לך עם מה שאתה זוכר בגדול?

מילצ'ן: אני לא זוכר

עו"ד חדד: אני אראה לך את הדברים ויש למעשה שיח שהוא חלקו מתנהל גם במענה לשאלות בית המשפט. זה מתחיל – נכון, אז תוך כדי חקירה, תסתכל אז תוך כדי חקירה, נכון, אז תוך כדי החקירה אני לאט לאט נזכר וקשה היה לקטלג מתי בדיוק לקחתי ממני, והבאתי, לפעמים לצורך העניין קיבלתי בקשה לנסוע לבלפור להביא שמפניות אז לפעמים אמרו לי,

מילצ'ן: ליונתן?

עו"ד חדד: כן, זה לקחת מארנון, לפעמים אמרו לי לקחת מפאקר אז עוד פעם, אז אני יודע בוודאות עכשיו כל מה שאני אומר בוודאות יש מקרים שלקחתי גם מפאקר, חד משמעית.

מילצ'ן: מתי הוא לקח מפאקר?

עו"ד חדד: ב-2013 פאקר מגיע, ב-2014 ואחר כך ב-2015, ו-2016.  אז שואלים אותו איזה מקרה, סליחה, הוא אומר, איזה מקרה שייך למי? קצת יותר קשה לי להגיד, ואז כב' השופט שחם שואל אותו – איך הגעת למספר הזה של עשרים בערך, משהו כזה? הוא אומר – כי תיארתי את כלל הנסיעות שלי לבלפור.
כלומר מה שיונתן עושה כדי להגיע למספר 20 הוא אומר כל הנסיעות שלי לבלפור זה 20 ואז, כלומר גם מתנות שאתה נתת, גם מתנות שפאקר נתן, ואז ראש ההרכב שואלת אותו, כב' השופטת פרידמן-פלדמן, איך זכרת את כלל הנסיעות? אז הוא אומר זו השערה. אז כב' השופט בר-עם שואל אותו, זו השערה? הוא אומר כן. אז קודם כל אנחנו רואים שיונתן לא יודע לחלק איזה מתנה הגיעה ממך, איזה מתנה הגיעה מפאקר, תאשר לי שלא היה שום רישום כזה אף פעם?

מילצ'ן: לא, אבל זה משנה בכלל?

עו"ד חדד: לא, זה משנה, אנחנו מדברים עליך.

מילצ'ן: אוקי.

עו"ד חדד: ואז מאוחר יותר בחקירה יונתן מתקן את ההשערה שלו מ-20 ל-18 ומה שחשוב לי זה איך הוא מגיע למספר, אני אראה לך, זה מאוד חשוב גם זה במענה לשאלות בית המשפט.
אני שואל אותו כב' השופט בר-עם, אם אתה לא בטוח איך אפשר לומר שזה 90% אולי70% אולי 60% אדוני נותן מספר זה ביחס לכמה פעמים הוא נסע, כי הוא אמר שהוא לא בטוח בהערכות שלו, אז הוא אומר, יונתן – בסדר אז תוריד אותי מ-20 ל-18. 18 נסיעות.

מילצ'ן: זה לא משנה כמה נסיעות, משנה כמה כמויות.

עו"ד חדד: נכון, אבל כמויות זה פונקציה של נסיעות. תהיה איתי ארנון, תסתכל עלי, בסוף הכמויות זה פונקציה של נסיעות, כי אנחנו יודעים בכל נסיעה מעולם לא ניתנו ששים ארגזים של שמפניה או שלוש מאות קרטונים של קופסאות של סיגרים נכון?

מילצ'ן: לא זכור

עו"ד חדד: מה אני אומר הוא נכון? תעזוב לא זכור, בוא נאמר את הדברים, נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: בוא נעבור למה שאתה העדת בסדר? אני אראה לך, אני פשוט רציתי להראות שזה תואם את מה שיונתן העיד, אני אומר לך את הדברים, נעשה את זה מאוד בקצרה. אני אראה עוד מעט שהדברים האלו מתאימים למה שיונתן מספר.
אבל אני אומר לך, אומר העד יונתן, אני רוצה שתאשר לי את זה, הוא אומר ככה יונתן, אני שואל אותו והוא, זה אב הבית בבלפור לקח את השמפניות לרוב, מקרים נדירים שמפניות וסיגרים נכון? הוא אומר כן. רק בוא תאשר לי דבר אחד פשוט, אתה מעולם לא נסעת להביא רק סיגרים לבלפור נכון? והוא אומר – נכון. אני שואל אותך אם אתה יודע שיונתן מעולם לא נסע להביא רק סיגרים לבלפור?

מילצ'ן: אין לי מושג

עו"ד חדד: אין לך מושג, בסדר.  אני אומר לך  שבחקירות שלך אתה אמרת שמפגשים ביניכם בינך לבין ראש הממשלה – למי זו השמפניה הוורודה? לביבי או לשרה? אתה עונה – לשרה. אז שואל אותך החוקר – איך אתה יודע? אתה אומר – ביבי לא שותה, הוא לא שותה, כמעט לא שותה. זה נכון?

מילצ'ן: אם אמרתי אז זה נכון

עו"ד חדד: אוקי. עכשיו, אתה אומר בחקירה שלך ב-27 בפברואר 2017  והיית מביא לו? זאת אומרת הוא ביקש את זה ממך דרך אגב? מדברים על סיגרים ואתה אומר לא. הוא לא ביקש ממך – ואתה אומר אף פעם. אז אתה שואל אותו, אתה? ואז שואלים אותך – אתה הצעת? הייתי אומר לו ביבי אני מביא לך סיגר

מילצ'ן: אבל עברנו על זה כבר.

בהמשך:

עו"ד חדד: אני רוצה קצת לפתוח את הפריזמה ולהתחיל לדבר על הדרך שבה מדברים סיגרים ושמפניות כאילו זה כל עולמך, זה כמובן קשקוש נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אתה בכלל, אתה סיגלת לעצמך אני רואה את מה שאתה אמרת בחקירה, אורח חיים של הוליווד, בדרך שבה אתה חי, זה שאתה מארח בגדול, אני תיכף אראה לך את הדברים שאתה אמרת בחקירה, אתה מארח בגדול, אנשים באים, יש שתייה, יש סיגרים, יש הכל מכל וכל נכון?

מילצ'ן: לא אמרתי הוליווד

עו"ד חדד: כן אמרת הוליווד

מילצ'ן: כן?

עו"ד חדד: כן, אבל זה לא משנה מה שאמרת או לא אמרת, עדיין מה שאמרתי הוא נכון?

מילצ'ן: תחזור בבקשה עוד פעם

עו"ד חדד: שאתה סיגלת לעצמך שכשבאים אליך אורחים, לא משנה דרך אגב אם זה אורח קרוב או אורח רחוק אתה מקבל את כולם בעין מאוד מאוד טובה, ברוחב לב, מציע הכל, שתייה, גם שמפניה גם שתייה אחרת, גם סיגרים, גם דברים אחרים, גם אוכל, נכון? הבית פתוח מאוד ומארח בצורה הכי טובה והכי יפה שיש?

מילצ'ן: אישרנו את זה כבר

עו"ד חדד: אוקי, בסדר, שאלת אותי על הוליווד אני אקריא לך, זה 27 בפברואר 2017 אז אתה אומר גם בבית ינאי זה אותו דבר, היה לכם איזושהי? ואתה אומר כן. אז הוא שואל אותך קופסה לאורחים? אתה אומר – יש, כן. אז החוקר שואל אותך – אוקי, זאת אומרת זה משהו שכשבאים אורחים? אתה אומר – תמיד יש לי.
מה זה, אתה תשתגע, תראה יין, שמפניה, סיגרים, ואתה אומר ככה, ואז החוקר שואל אותך, אז מה שחשוב לנו זה לדעת, זה הרי, יש פה מילים לא ברורות, ואתה אומר זה אורח חיים של הוליווד. אתה רואה? אז אתה אומר את זה. אבל מה שחשוב לי זה שבאמת אתה אימצת אורח חיים כזה שיש שמפניה, יין, סיגרים לאורחים נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: עכשיו, אתה אומר לחוקר שיש לך בארץ מרתף כזה עם כל טוב וגם בלוס אנג'לס,

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: ובכל מקום אחר יש לך מרתף כזה עמוס בכל טוב

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: שמפניות, יין, סיגריות, טקילה

מילצ'ן: כל טוב, אמרת כל טוב

עו"ד חדד: אתה אפילו אומר חוקר שהוא ישתגע אם הוא יראה מה יש לך שם, כמובן באופן מטאפורי אבל הכוונה היא שברוך ה' הוא עמוס וגדוש נכון?

מילצ'ן: למקרה של צרה

עו"ד חדד: למקרה של צרה וגם למקרה של לא צרה כי כך אתה נוהג נכון?

מילצ'ן: תמיד טוב שיחדד:.. גם של מים

עו"ד חדד: כמובן החקירה הזאת שמתנהלת בפברואר זו חקירה בלוס אנג'לס נכון?

מילצ'ן: כן. אתה אומר לי, כן

עו"ד חדד: וזו חקירה כמובן כבר לאחר שהחקירה היא פומבית, אתה זוכר חקירה אחת פומבית בינואר, בתחילת ינואר. אני אומר לך, זה כבר אחרי שהחקירה היא פומבית נכון? בשלב הזה אתה וראש הממשלה כבר לא, למעשה לא מדברים אחד עם השני בגלל החקירה נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: ולכן השמפניות והיין והסיגרים בלוס אנג'לס ודאי לא קשורים לראש הממשלה בשום צורה ודרך.

מילצ'ן: חוץ מהחקירה

עו"ד חדד: לא, אבל אני מתכוון לא קנית את זה בשבילו ועבורו כל מה שנמצא בלוס אנג'לס נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: עכשיו, אתה אמרת לחוקרים בואו תראו, אתם מקבלים איזה תמונה לא נכונה ביחס לשאלה מי שותה שמפניה, מי מעשן סיגר, בואו תראו את המרתף שלי, נכון? הזמנת אותם לראות את המרתף? אתה מזמין את החוקר לבוא ולראות את המרתף נכון?

מילצ'ן: לא זכור לי

עו"ד חדד: אני אומר לך שגם מומי אישר את זה שהזמנת אותו לראות את המרתף

מילצ'ן: אני לא זוכר

עו"ד חדד: לא זוכר, תאשר לי שבכל מקרה הוא לא בא אליך למרתף לראות את הדברים, את זה אתה זוכר?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: יש לנו את זה? אני רוצה להקריא לו את זה.

מילצ'ן: מה זה משנה בכלל?

עו"ד חדד: רק אם אתה זוכר, אתה אומר לו – בוא, אתה, ואז הוא אומר לך – לא, אין צורך. אז אתה אומר לו – נפתח לך את המחסן כאן, אתה רואה? אתה מזמין אותו למרתף

מילצ'ן: זה אתה אומר

עו"ד חדד: לא, אני מקריא מהחקירה שלך

מילצ'ן: תלוי כמה חקירות

עו"ד חדד: החקירה בלוס אנג'לס

מילצ'ן: בסדר, אם אתה אומר אני מאשר

עו"ד חדד: ובכל מקרה הוא לא בא לראות את המרתף נכון? עכשיו, אתה לא הזמנת אותו, אתה זוכר עכשיו כשהקראתי לך שאתה אומר לו בוא נפתח את המחסן, אתה זוכר את זה?

מילצ'ן: אני לא זוכר את זה

עו"ד חדד: לא זוכר. אבל אם אני מקריא אתה גם לא זוכר? זאת אומרת דברים שאני מקריא אתה גם לא זוכר?

מילצ'ן: גם כשאתה מקריא אני לא זוכר

עו"ד חדד: אוקי. אני אקריא שוב, דרך אגב כשהתביעה הקריאה לך גם לא זכרת ורק פשוט כי אמרת את הדברים, אמרת לה כן?

מילצ'ן: אני לא זוכר בדיוק מה אמרתי בכל שעה

עו"ד חדד: לא, התביעה הקריאה לך כל מיני דברים מראיון העד, שאלה אותך ואמרת לה כן, אז זה אותו כן כמו שאתה אומר לי?

מילצ'ן: אני מניח שזה אותו כן

עו"ד חדד: הבנתי, בסדר. עכשיו, אני רוצה בכל זאת לנסות לרענן לך את הזיכרון ארנון, אני אנסה להחזיר אותך לחקירה, אנחנו בחודש פברואר 2016 זה הרבה זמן ארנון,

מילצ'ן: אל תשכח שעברתי הרבה חקירות

עו"ד חדד: אני מסכים והן מיותרות וחלקן גם לטעמנו, לא צריך לכחכח בגרון, ודאי החקירה שלך באזהרה היא חקירה, אני אראה לך מה מומי אומר על למה חקרו אותך באזהרה, זה פשוט דבר זדוני לטעמנו, לא צריך לכחכח בגרון בלי סוף עו"ד בן ארי.
אתה אומר ככה, שואל אותך – קופסה לאורחים? אתה אומר – יש, כן, ואז הוא שואל אותך – אם, אתה אומר לו בוא אתה. אז הוא אומר לך – לא, אין צורך. אתה אומר לו נפתח לך את המחסן כאן, ואז אתה שואל אותו – אתה רוצה? והוא אומר – לא, לא, אין צורך, אין צורך.
עכשיו אני שואל אותך אם זה מזכיר לך, אם אתה נזכר שבמהלך החקירה כשאתה רצית לבוא ולהסביר שיש פה איזה עיוות תפיסתי ביחס לכל הסיפור הזה של סיגרים ושמפניות, רצית לבוא ולהגיד לו בוא תראה, אתה חושב שזה קשור לביבי סיגרים ושמפניות?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: בוא תראה, אתה עכשיו נזכר?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אז אמרנו, אתה נזכרת שבמהלך החקירה אתה אמרת לחוקר בוא אני רוצה להראות לך שיש מרתף גם פה בלוס אנג'לס, אל תצמצם את זה כאילו סיגרים ושמפניות זה רק עניין שקשור לנתניהו, בוא תראה שגם פה בלוס אנג'לס יש סיגרים, יש שמפניות, יש וויסקי, יש טקילה, יש הכל, נכון?

מילצ'ן: מה השאלה?

עו"ד חדד: אתה נזכר בזה?

מילצ'ן: במעורפל

עו"ד חדד: אוקי, במעורפל, אבל אם כמובן אנחנו רואים את התיעוד של זה בזמן אמת כי זה מוקלט, אני רואה שאתה מזמין אותו, אני עכשיו רוצה לדבר על המוטיבציה שלך, למה רצית להראות לחוקר את זה שיש לך סיגרים ושמפניות וטקילה וויסקי, וכו',

מילצ'ן: שזה לא קשור לראש הממשלה או,

עו"ד חדד: נכון, זה לא קשור, לכן רצית להראות לו,

מילצ'ן: זה לא קשור בכלל. יש לי בבית גם היום מלאי, זה לא קשור לראש הממשלה

עו"ד חדד: ולכן רצית לבוא ולהראות לחוקר תפסיקו, אתם הופכים אותי כאילו שאני איזה איש של סיגר ושמפניה לביבי, זו טעות, אני אדם שמחזיק מלאי בלי קשר לראש הממשלה, הנה בוא תראה אפילו פה בלוס אנג'לס יש לי מלאי של סיגרים, שמפניות, טקילה, וויסקי, נכון?

מילצ'ן: בסדר, נכון

עו"ד חדד: הסיגרים שבבית שלך הם עבור אורחים כי אתה סיפרת שאתה לא מעשן נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: וכמו שאתה מגדיר את זה יש תמיד קופסה לאורחים נכון?

מילצ'ן: יש, כן, זה לא מלאי

עו"ד חדד: מלאי לאורחים, קופסה לאורחים איך אתה רוצה לקרוא לזה?

מילצ'ן: יש כל מיני דברים לאורחים

עו"ד חדד: אוקי. אתה הפקת הרבה מאוד סרטים בהוליווד אמרנו, אתה זוכר עוד ביום הראשון נכון?

מילצ'ן: אתה יכול לבדוק

עו"ד חדד: אני בדקתי, ראיתי. אתה חי אורח חיים, כך אתה אומר, אורח חיים של הוליווד, הקראתי לך מקודם

מילצ'ן: אמרת כבר, כן

עו"ד חדד: אתה אומר ככה ב-27 בפברואר, עוד פעם בית ינאי. עוד פעם בית ינאי, אני חוזר לבית ינאי, ואתה אומר – כן, בבית ינאי יחדד: אז החוקר חוזר אחריך – בבית ינאי? אתה אומר – יש מקום ליין וסיגרים ואז הוא אומר לך – כן, ואז אתה אומר – תמיד יש פה סיגרים ויין.
החוקר אומר לך – אוקי. ואתה אומר ושמפניות. אז החוקר אומר לך – שהסיגרים יש, זה כאילו לאורחים? אתה אומר – כן. אז מומי שואל – שאם מגיעים אז אתה נותן, מה, מחלק לאורח הוא יוצא לעשן עם אשתו? אתה אומר בין, בין, בין שני סיגרים לקופסה. זה נכון?

מילצ'ן: קופסה פתוחה

עו"ד חדד: כן

מילצ'ן: אף פעם לא קופסה סגורה

עו"ד חדד: לא קופסה סגורה, זאת אומרת כמגיע אורח הוא שותה שמפניה אם הוא רוצה, אם הוא אוהב שמפניה ואם הוא רוצה סיגרים אתה נותן לו שני סיגרים ואם הקופסה נשארת,

מילצ'ן: יש קופסה על השולחן, הוא יכול לקחת אחד או שניים,

עו"ד חדד: או את הקופסה

מילצ'ן: אבל היא פתוחה

עו"ד חדד: נכון, דרך אגב, אני כבר אומר לך אנחנו לא נסתור את מה אמרת בחקירה שמי שקיבל הכי הרבה זה היה נתניהו, אני אקריא לך בדיוק את הדברים, אני לא הולך לסתור דברים שאתה אמרת בחקירה, להיפך, אני הולך להראות לך את הדברים עם החקירה.
אני אקריא לך דרך אגב את ההמשך, רצו שאני אקריא את ההמשך אז אתה אומר ככה – בין שני סיגרים לקופסה ואז שואלים אותך – אתה נותן לאורחים קופסה מתנה כמו לזוג נתניהו? אתה אומר – בערך חצי קופסה, אני יודע? מה שפתוח, לא. אז שואלים אותך – מה, לא הבנתי, על מי אתה מדבר? אתה אומר – יש, אם בא אלי נגיד, אם בא אלי נגיד, ואז החוקר אומר אם בא אליך חבר? אז אתה אומר – כן, אני רוצה סיגר אז אתה אומר כן, נותן להם סיגר.
זו השאלה, והתשובה, ואז הוא שואל אותך – זה הכמויות שהיית נותן לזוג נתניהו? אתה אומר – לא, מה פתאום? אז שואלים – להם אולי היית, זה הדס הייתה רוכשת? ואז אתה אומר – לא, זה אם אתה, בסדר? עוד משהו או שזה מספיק?
עכשיו, ברור שמי שקיבל ממך הכי הרבה זה היה נתניהו, אני לא טוען אחרת, אתה אמרת את זה בחקירה שלך, אני לא מתנגש בזה, מה שלי חשוב ותיכף אנחנו ננסה לסכום אתה דברים, אבל מה שלי חשוב זה מה שאמרת בחקירה שמגיע אליך אורח ואני לא הולך להיכנס לשמות, אני לא רוצה להיכנס לשמות אבל הגיעו אליך הרבה אורחים, את זה כבר אישרת לי.

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: וחלק מהאורחים היו מעשנים סיגרים נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: בלי שמות, אני לא רוצה לבייש אף אחד, אני לא רוצה אבל אנחנו יודעים שזה הכל כתבות בטלוויזיה

מילצ'ן: אה, אוקי

עו"ד חדד: אז בלי שמות, היו מגיעים אליך אורחים והם היו מעשנים אצלך סיגרים נכון? חלקם?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: ולחלקם היו מעשנים שני סיגרים ולפעמים הקופסה הייתה פתוחה, היית אומר לו קח את כל הקופסה נכון?

מילצ'ן: בדרך כלל קשה לעשן שני סיגרים באותו ערב

עו"ד חדד: בסדר, אתה אומר פשוט בין שני סיגרים לקופסה, אני לא יודע, נכון דרך אגב, אני מדבר על מה שלוקחים אז אתה אומר לו קח עוד סיגר, קח את הקופסה נכון?

מילצ'ן: מה שאתה רוצה

עו"ד חדד: נכון? היית אומר לו מה שאתה רוצה?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: ובאמת היו כאלה שהיו לוקחים שני סיגרים, היו כאלה שהיו לוקחים את כל הקופסה הפתוחה, לא ניכנס מי ומה, זה לא מעניין אבל היו כאלו והיו כאלו, נכון?

מילצ'ן: נכון.

עו"ד חדד: בסדר גמור, דרך אגב, יש עוד מקום שאתה אומר את זה רק נראה, אתה אומר אם בא אלי לארוחת ערב או משהו, אוקי. שותים משהו, אתה רוצה סיגר? כלומר אתה מציע, אתה רוצה סיגר? אוקי. אתה רוצה עוד סיגר? אוקי. אז אתה אומר אוקי. יש לי עוד קופסה חצי פתוחה קח אותה, זה נכון, זה נכון מה שאמרת פה?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: עכשיו, זאת אומרת שמה שאתה עושה למעשה שמגיעים אליך אורחים במסגרת ביקור אתה אומר להם אתה רוצה סיגר? כי יש כאלו שאתה יודע שהם אוהבים סיגר, יש כאלו שאתה שואל סתם להציע להם והם יגידו לך אני לא מעשן, אני כן מעשן, אם זה אורחים חדשים נכון?

מילצ'ן: עו"ד חדד, הסכמנו כבר, נכון

עו"ד חדד: עכשיו, אני רוצה לעבור איתך לנסות ולחשב כמה סיגרים ראש הממשלה ביבי קיבל ממך במפגשים פנים אל פנים. ננסה לחשב ביחד מדברים שאתה אמרת בחקירה, רק דברים שאתה אמרת בחקירה, בחקירות, אנחנו נדבר דרך אגב גם על החקירות מחודש דצמבר בסדר? כדי שאף אחד לא יגיד שום דבר. בחודש דצמבר החקירה הראשונה שלך הייתה ב-1 בדצמבר 2016 אתה זוכר?

מילצ'ן: לפני?

עו"ד חדד: לא, חקירה ראשונה בארץ, פעם ראשונה זה היה ב-1 בדצמבר.  אתה אומר ככה, שואלים אותך זה מתחיל בבוא נגיד מה. מנסים לברר כמה פעמים אתם נפגשים בשנה? ואתה אומר שלושה-ארבעה מפגשים בשנה, אני אראה לך את זה.

מילצ'ן: בסדר

עו"ד חדד: אתה בעצם מאשר את זה גם בלי שאני אקריא לך?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אבל אני רוצה להראות לבית המשפט

מילצ'ן: בית משפט מאמין לי

עו"ד חדד: נכון

מילצ'ן: אני חושב.

עו"ד חדד: למה שלא יאמין לך? אתה לא אמרת דבר שהוא לא אמת בבית המשפט נכון ארנון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אז אני אקריא רק מקום אחד למרות שאני מסכים איתך שדי בזה שאתה אומר, שואל אותך החוקר – בוא נגיד מה, בוא נגיד, ניקח עשר שנים אחרונות, מה התכיפות של המפגשים שלכם? כמה אתה רואה אותו בשנה? כמה אתה נפגש איתו? אתה אומר – אני כאן שלושה חודשים בשנה, אני שלוש-ארבע פעמים.  לפי הזיכרון שלך בשלוש-ארבע פעמים בשנה נכון?

מילצ'ן: נכון, אולי יותר אפילו

עו"ד חדד: מה זה?

מילצ'ן: אולי יותר אפילו

עו"ד חדד: אולי יותר אפילו?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: כמה?

מילצ'ן: אולי חמש

עו"ד חדד: אולי חמש, אולי היו שנים גם של פעמיים? אולי פעמים של שלוש, שנים של שלוש?

מילצ'ן: לא… את כמות הזמן

עו"ד חדד: אני אומר לך יש שנים למשל שהיה מבצע צבאי, דיברנו על זה, אתה זוכר, אמרת שלא פגשת אותו כשהיה צוק איתן, זוכר?

מילצ'ן: באיזה שנה זה היה?

עו"ד חדד: צוק איתן היה ב-2014

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: דיברנו על זה, אתה זוכר?

מילצ'ן: כן, כן

עו"ד חדד: אז אני מדבר על ממוצע, ברור שיכול להיות שיש שנה שהיה חמש, ויכול להיות שהייתה שנה בגלל צוק איתן או אירוע אחר שהיה פעמיים, אני מדבר על ממוצע, שלוש-ארבע פעמים זה עושה שכל?

מילצ'ן: תוך תקופה של?

עו"ד חדד: בכל שנה אני מתכוון, בכל שנה?

מילצ'ן: זה היה יותר

עו"ד חדד: אז בוא אני אקריא לך, כמה היה יותר? אתה אומר חמש בשנה?

מילצ'ן: חמש, מינימום, פעמיים בחודש

עו"ד חדד: פעמיים בחודש?

השופטת פרידמן-פלדמן: על איזה שנים אתה מדבר מר מילצ'ן?

מילצ'ן: כל מצב שהייתי בארץ, פעמיים בחודש בממוצע

עו"ד חדד: פעמיים בחודש זה לדעתי חמש פעמים בממוצע

מילצ'ן: אז בסדר

עו"ד חדד: אוקי, אני אמרתי שלוש-ארבע, אתה אומר חמש, והנה אנחנו גם יודעים שהיו שנים שהיה מבצע צבאי ולא נפגשת איתו כי היה צוק איתן, 54 ימים נכון? אז היו שנים שפחות, אתה דיברת על ממוצע בחקירות שלך, לא צריך בגלל שהתביעה קמה ואמרה משהו לנסות

מילצ'ן: אני לא, בסדר

עו"ד חדד: אז אנחנו אומרים שלוש, ארבע, חמש, משהו באזור הזה? זו הספירה.

מילצ'ן: תגיד חמש

עו"ד חדד: אני אגיד חמש, אין בעיה. עכשיו, אתה אמרת בחקירה, שואלים אותך בחקירה באותה חקירה ב-1 בדצמבר שואלים אותך – זה באופן תדיר? האם המתנות בכלל הם בגדר דבר תדיר?

בשלב זה התנגדות של הפרקליטות.

עו"ד חדד: אני חוזר על השאלה ארנון, בית המשפט דחה את ההתנגדות. אני חוזר על השאלה, בחקירה אתה שואלים אותך האם נתת מתנות בגדר דבר תדיר? ואתה אומר ככה – שואלים אותך זה באופן תדיר? זאת אומרת באיזה כמויות, באופן תדיר? ואתה אומר – לא. לא שיקרת נכון?

מילצ'ן: אני לא משקר