במידה מסויימת, ההתנהלות של עדת התביעה עו"ד דנה נויפלד מחוץ לבית המשפט, אף יותר שערורייתית מהתנהלותה במשפט.

היום ומחר תסתיים חקירתה הנגדית של נויפלד, כאשר היום יחקור אותה עו"ד בעז בן צור ומחר אמור לחקור אותה בקצרה עו"ד עמית חדד.
על-פי הערכות, החקירה של בן צור תתמקד בניגוד העניינים של נויפלד במשרד התקשורת, סוגייה מאוד נפיצה אצלה. בשבוע שעבר ראינו כיצד שאלה אגבית של עו"ד ז'ק חן על הסוגייה הזו הוציא אותה מכליה והיא פשוט השתוללה על דוכן העדים.

***

נויפלד לא אוהבת שמפקפקים ביושרתה – באופן טבעי אף אחד לא אוהב את זה. אבל היא שכחה דבר אחד: עדותה במשטרה פקפקה ביושרתם של אחרים, גם אם ברמיזה על תהליכים לא "סדורים" כפי שהיא מציגה אותם בצורה שמתאימה לתזה המופרכת של הפרקליטות.
היא לא מפנימה שצוותי ההגנה צריכים לעשות את העבודה שלהם כדי להגן על לקוחותיהם, בין היתר, גם כתוצאה מעדותה המגמתית, שכבר נמצאו בה חורים למכביר.

אלא שבינתיים צצה פרשה חדשה של נויפלד ושוב באותה סוגייה: ניגודי העניינים הענפים שיש לה, כיוון שבן זוגה, עו"ד דודי תמור, הוא אחד מעורכי הדין הבולטים בישראל ששותף במשרד תדמור-לוי.

נויפלד איכשהו צלחה את כהונתה במשרד התקשורת לאור ניגוד העניינים הזה (המשרד של תדמור-לוי מייצג את מיזם הסיבים האופטיים) אבל במשרד הבריאות, שם החלה לכהן באוגוסט אשתקד, הסיפור אף יותר חמור.
במשרד התקשורת לפחות נערך לה הסדר ניגוד עניינים בעייתי (ורק בעקבות פניותיו של אבי וייס).
במשרד הבריאות, כך נמסר לאבי וייס, אין הסדר כזה, למרות שמשרד תדמור-לוי מתהדר בעיסוק נרחב מאוד בתחום הבריאות.

כיצד קרה שיועצת משפטית, שערכה הסדר ניגוד עניינים לנתניהו בזמנו, לא מודעת לנחיצות של הסדר כזה לגבי עצמה?
טוב, הגמל הרי לא רואה את הדבשת של עצמו.

מצב ניגוד העניינים של נויפלד החמיר בשבוע שעבר, כאשר משרד תדמור-לוי התמזג עם משרד ארנון ויעסיק מאות עורכי דין. כיוון שגם למשרד ארנון יש פעילות נרחבת בתחום הבריאות – נוצר פה מצב שבו היועצת המשפטית של משרד הבריאות עובדת ללא הסדר ניגוד עניינים ועם חשיפה עצומה של ניגודי העניינים למשרד הממוזג.
תארו לכם שפוליטיקאי היה נקלע לניגוד עניינים כזה, נניח נתניהו, איזו מהומת אלוהים היתה פורצת. במקרה של נויפלד, זה עובר בשקט.

אבי וייס פנה גם בנושא הזה למשרד הבריאות ונראה שהדברים "נבדקים" בעקבות פנייתו.
איך נויפלד לא יזמה בעצמה את ה"בדיקה" כשהחלה לעבוד במשרד הבריאות?

אפשר לצפות שבכל תפקיד שלה בסקטור הציבורי, היא חייבת ליזום בדיקה מתבקשת שכזו. הרי סביר להניח שאחרי המיזוג של שני משרדי עו"ד לנויפלד יהיה ניגוד עניינים, ברמה כלשהי, כמעט בכל משרד ממשלתי, אם לא בכולם.
למה היא מתעקשת, אם כן, להמשיך לעבוד בלי הסדר ניגוד עניינים? התשובה ברורה: כי להם מותר הכל.

ועכשיו לשאלה המתבקשת: מי ישמור על השומרים (הרי נויפלד מוגדרת כ"שומרת סף")?
אז היועצת המשפטית החדשה, גלי בהרב-מיארה, היתה יועצת של משרד תדמור, ולכן מנועה לעסוק בענייני נויפלד. מי כן? המשנים שלה, שהם חלק מאותה קליקה שנויפלד שייכת אליה ואמורים לפקח על הסדר הסדרי ניגודי העניינים.

וכאן אנחנו מגיעים ללב הבעיה: נויפלד עושה ככל העולה על רוחה, כי היא מבינה שהיא חסינה.
הסדר ניגוד עניינים באיחור של 8 חודשים? יוותרו לה. הסדר ניגוד עניינים מקל? יכינו לה. העמדה לדין, לפחות משמעתי, על אי מסירת מידע על ניגודי עניינים בזמן אמת? תשכחו מזה.

מה שנוצר פה הוא אכיפה בררנית: אותם שומרי הסף שמכילים כללים נוקשים של הסדרי ניגוד עניינים על פוליטיקאים, לא עומדים בעצמם באותם הכללים.
קחו את פרשת נויפלד, תחליפו את השם לפוליטיקאי בימין, ותראו איך מתגבש כתב אישום על מרמה והפרת אמונים.

***

אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
07:57 -> 08:46 -> 14:16 -> 16:40 -> 19:09