חצי יום דיון בלבד התקיים השבוע במשפט נתניהו, אבל עם התפתחות מאוד משמעותית לטובת נתניהו, דווקא מעד תביעה שלא נחשב משמעותי.

***

תזכורת: בחקירותיה של הדס קליין בבית המשפט, הן הראשית והן הנגדית, היא הזכירה עשרות פעמים את דובי פיינטוך, ידידה האישי, מחברת י.ד. עסקים, יבואנית משקאות אלכוהולים שהיתה אחד הספקים העיקריים של מילצ'ן ופאקר.

קליין טענה שרק בזכות הידידות ביניהם היא זכתה להנחות על השמפניות ועל משקאות אחרים, ואף הוסיפה שפיינטוך הביא את ארגזי השמפניות לווילה שלה בהרצליה, שם החזיקה ארגזים "לכל מקרה דחוף", תירוץ משונה מאוד.
גם הסיפורים על כך שפיינטוך "התנדב" לרכוש בשבילה סיגרים בדיוטי פרי, עבור נתניהו לכאורה, נראה מאוד תמוה, מה שגם שאין שום עדות לתשלום מכס, כנדרש על-פי החוק.

כך או אחרת, מעדותה של קליין היה נדמה שפיינטוך הוא הרוח החיה ב-י.ד. עסקים והשבוע התברר שזה רחוק מאוד מהמציאות.

י.ד. עסקים – מי בעל הבית?

דוד בבלי, שהעיד השבוע, הוא זה שהקים את י.ד. עסקים לפני קרוב ל-40 שנה ובעדותו תיאר מציאות אחרת לגמרי.
בבלי הסתכסך עם פיינטוך ונפרד ממנו ברוח ממש לא טובה בסוף ספטמבר 2016. מאז השניים לא דיברו ודוד בבלי תיאר בעיות אמינות של פיינטוך וסכסוך שבמסגרתו פיינטוך רצה לפרק את החברה ולסלק את בבלי מניהולה.
בבלי אף הסכים עם עו"ד חדד שהתנהלותו של פיינטוך ברכישות מהדיוטי פרי עבור לקוחות קיימים של החברה היא "חמורה ובלתי חוקית" – התנהלות שעליה נודע לו בדיעבד מדיוני המשפט.

הסכסוך הזה, כך מתברר, הגיע לבית המשפט ב-2016. פיינטוך הגיש תביעה ובה טען לקיפוח המיעוט (תיכף נראה שהוא באמת היה מיעוט) והאשים את בבלי ובניו, שעבדו בחברה, ב"אלימות מילולית על סיפה של אלימות פיזית", כשהמטרה של פיינטוך היתה כנראה שבבלי יקנה את מניותיו, תוך איום בפירוק החברה.
התביעה בסופו של דבר נמחקה לאחר שבבלי רכש את מניותיו של פיינטוך בחברה ובזה תם הסכסוך.

אלא שכתב ההגנה שהגיש בבלי, עוד לפני גיבוש הסכם הפרידה בין השניים, מגלה מציאות קשה של בעיות אמון בין השותפים, שיש להן רלוונטיות לתיק 1000.

כתב ההגנה נפרש על פני 69 עמודים אותם הגיש בעז בן צור, פרקליטו של בבלי והיום עורך דינו של נתניהו בתיק 4000. נכתב בו כי בטענותיו של פיינטוך, בעל מניות מיעוט בחברה, אין ולא כלום, כחלק מאסטרטגיה פסולה להקים עילה יש מאין להיפרדות בין שני הצדדים.
מסתבר שעיקר המחלוקות שניטשו בין הצדדים נוגעות ליחסים שבין פיינטוך לבין בבלי וילדיהם המועסקים בחברה ולשכר שמשולם להם.

על פי כתב ההגנה, י.ד. עסקים, שעוסקת בייבוא ושיווק של משקאות אלכוהוליים, הוקמה ע"י דוד בבלי ויוסף עמרם (שם החברה – ראשי תיבות של שמותיהם הפרטיים). בהמשך צורף פיינטוך כבעל מניות נוסף ולאחר מכן מכר עמרם את חלקו לפיינטוך, כך שבבלי מחזיק 74% מהמניות ואילו פיינטוך החזיק רק 26% מהמניות.
כלומר, ההצגה של הדס קליין כאילו פיינטוך הוא הבעלים והבוס של י.ד. עסקים היתה מוטעית – פיינטוך היה רק בעל מניות מיעוט ולא האיש הקובע – י.ד. עסקים היא מפעל חייו של דוד בבלי.

בכתב ההגנה מצויין פרט מדהים: שבחיי היומיום בחברות פיינטוך אינו לוקח חלק בתפקידים ניהוליים שונים, בחברות או בצמתים מרכזיים הקשורים בפעילותן העסקית.
תפקידו של פיינטוך מתמצה בעיקר בכל הקשור בפעילות החברה מול רשויות המכס וכן בפעילות השוטפת מול ספקים בחו"ל, יחד עם בנו של בבלי, עידן בבלי.
בבלי, על פי כתב ההגנה, הוא בעל הדבר בחברה, הוא שמקבל את ההחלטות המהותיות, הן בעניינים השוטפים והן בצמתים החשובים בפעילות העסקית, ובכל עת שנתגלעה מחלוקת הקשורה בחברות או בפעילות, בבלי הוא שהכריע ועל פיו יישק דבר.

י.ד. עסקים – למה פוטר בנו של פיינטוך?

שני בניו של בבלי, רמי ועידן בבלי, הועסקו בחברה, רמי משנת 1992 כמנהל לוגיסטי ומנהל תפעול, ואילו עידן החל לעבור בחברה ב-1998 כמנהל פיתוח עסקי.
גם בנו של פיינטוך, זיו פיינטוך, הועסק בחברה מ-2012 כסוכן מכירות, שלטענת בבלי ביקש לכנס לעצמו סמכויות ותפקידים נוספים בחברה בתחומי המחשוב ומשאבי האנוש, וסמוך להגשת כתב ההגנה בנו של פיינטוך פוטר.

על פי כתב ההגנה העילה לתביעתו של פיינטוך היא פיטורי בנו, שלטענת בבלי פוטר כי חדל מלבצע את תפקידו בחברה, ובכלל זה משימות שוטפות שהוטלו עליו.
זיו, על פי כתב ההגנה, נעדר באופן תדיר בעבודתו וחרחר ריב ומדון בין העובדים, ובכלל זה עם בבלי ובניו.

בכתב ההגנה גם נכתב:

"התיאורים הציוריים והמוגזמים של פיינטוך מבלי ביסוס, ראיה או עדות – הינם פרי דמיונו של פיינטוך, בניסיון לשוות נופך אלים למחלוקות בינו לבין בבלי… אם נעשה שימוש בשפה ובדרך התבטאות לא נאותה – הרי שזה הגיע מכיוונו של פיינטוך ובנו.
בסמוך למועד הגשתו של כתב ההגנה, ביקש בנו של פיינטוך לתקוף את בבלי ובנסיבות אלה, לא נותרה לבבלי ברירה מלבד להגיע בעניין תלונה במשטרה".

עוד נכתב בכתב ההגנה על חלק מהאסטרטגיה הפסולה בה נוקטים פיינטוך ובנו:

"להיעדר באופן תדיר מעבודתכם בחברה, כך שבמקום להתייצב מדי יום, בין השעות 8:00 ל-18:00 לעבודתם בחברה, החל למן העת בה גמלה ההחלטה להביא להיפרדות הצדדים, החלו שני אלו פוגעים בחברות, תוך שהם מתייצבים לעבודתם, אם בכלל, למספר שעות בודד (בין שעתיים לשלוש שעות)".

י.ד. עסקים – מי שולט במידע?

נושא נוסף שנדון בתביעה הוא טענת פיינטוך על החלפת ספק המחשב שמידרה אותו לכאורה.
בבלי טוען בכתב ההגנה שהמציאות הפוכה, ונודע לו כי פיינטוך ובנו ביקשו לעשות שינויים במידע במחשב, שעה שהדבר התאפשר באמצעות ספק המחשוב הקודם, לרבות מחיקת מידע ממאגרי הזיכרון. איזה מידע? בבלי לא פירט.

"פיינטוך ובנו החזיקו באמתחתם את 'קוד המקור' לשרתים הממוחשבים, שעה שהמערכת הממוחשבת תוחזקה על-ידי הספק הקודם", נכתב בכתב ההגנה. "פיינטוך ובנו סירבו למסור לבבלי ובנו את אותו קוד, ובכך התאפשר להם, למעשה, גישה ושליטה בלעדיים על אותה מערכת, לרבות האפשרות לערוך שינויים ותיקונים במאגרים".

י.ד. עסקים – מאיפה החשבוניות?

כל זה מאוד רלוונטי לתיק 1000 משום שהדס קליין דאגה, בדרך לא דרך ובמצגי שווא, להוציא עשרות חשבוניות מי.ד. עסקים.
אמנם, פיינטוך נפרד מהחברה בסוף ספטמבר 2016, והוצאת החשבוניות היתה מאוחר יותר, אבל כל החשבוניות הללו הופקו משנים קודמות, שעה שלפיינטוך ובנו, לטענת בבלי, היה את קוד המחשב והם יכלו על-פי כתב ההגנה לבצע שינויים ותיקונים במאגרים.

זה רק עשוי לחזק את טענת עו"ד עמית חדד שהחשבוניות שהוצגו ע"י הפרקליטות אינן קבילות.

עוד על תעלומת החשבוניות – במאמר יום שישי 07.10.2022.