אתמול הסתיימה עדותו של הרן לבאות, אחד הפקידים שיהודית תירוש היתה בטוחה שיוכיחו בשבילה את תיזת ה"הטבות", אלא שהעד לבאות לא סיפק את הסחורה.
לבאות רק "הוכיח" עד כמה שלטון הפקידים גורם נזק גדול למשק הישראלי.

***

ליבת כתב האישום בתיק 4000 עוסקת במיזוג בזק-יס, שהטענה היא שנתניהו, באמצעות פילבר לכאורה, "קידם" את המיזוג בניגוד לאנשי המקצוע ואף גרם ל"הורדת" תנאי המיזוג.
את כל זה שלל לבאות מכל וכל. אישור המיזוג התעכב בגלל שלבאות עצמו ואחרים לא קידמו אותו, כנראה במכוון. ולגבי התנאים, אלו ירדו מפני שלבאות עצמו אמר שלא היו הכרחיים.

אבל מעל לכל, התהליך הזה שיקף כאמור את חוליי המערכת. מוגשת בקשה למיזוג ביולי 2014, עוד לפני זה מתקיימים שיחות לא פורמליות בקשר למיזוג, אבל בגלל פקידים שהחליטו לתקוע את הבקשה בגלל סיבות לא רלוונטיות, הנושא נמרח ונמרח ונמרח עד שנוצר לוח זמנים צפוף יחסית.
אין לזה שום קשר ל"הטבות" ואין לזה שום קשר לשוחד. יש לזה בהחלט קשר לבירוקרטיה ולרגולציה כוחנית של פקידים, שהבקשה הזו לא באה להם טוב בעיניים.

תמליל חקירתו הנגדית של הרן לבאות בנוגע לעסקת בזק-יס

לבאות לא הצליח להסביר למה לא גיבש את חוות דעתו למיזוג בזק-יס כפי שהתבקש שוב ושוב ותלה זאת במילת הקסם "סדר עדיפויות".
מרבית התשובות שלו היו "לא זוכר" ולבאות יצר את רושם שהוא לא התעסק ולא התבקש לעסוק במיזוג.

האמת היא אחרת: במשרד התקשורת החליטו "להעניש" את בזק על התנהלותה, לטענתם ברפורמת השוק הסיטונאי ולכן כרכו מין שאינו במינו.
זו גישה כוחנית ואף לא חוקית לכרוך שני דברים שהם בכלל לא קשורים.

בהמשך למיזוג בזק-יס הביך עו"ד בן צור את לבאות בנוגע להדלפות.
לבאות הכחיש שהדליף, אבל בן צור הציג לו שני מקרים מהם עלה בבירור שהדליף, בפעם אחת אף הודה העיתונאי גדי פרץ ששוחח עם לבאות, ובפעם השנייה לבאות "זימן" לפגישה את מנכ"ל 'פרטנר' והדליף לו את נושא ההפרדה המבנית של בזק.

עו"ד בן צור: עכשיו נעבור למיזוג בזק-יס, נדייק בהגדרה, זה לא מיזוג, זה העברת אמצעי שליטה. אתה לא יודע את האבחנה?

לבאות: אפשר לראות את זה כמיזוג מבחינה כלכלית. תפקידי היה לבדוק אם היתה השפעה על התחרות.

עו"ד בן צור: מדברים על העברת אמצעי שליטה ולא מיזוג.

לבאות: טוב.

עו"ד בן צור: אתה יודע על כל התהליך הזה, של זהות בעל השליטה וכד'?

לבאות: אני לא מבצע אותו במשרד, לא מכיר את הדקויות של הבדיקה. לא נדרשתי לבדיקת אלוביץ' במקרה הזה.

עו"ד בן צור: אתה אמרת בהודעה שלך שבהעברת אמצעי שליטה נוצרת דילמה, אתה לא משנה את הרגולציה של משרד התקשורת בכלל כי נשמרת ההפרדה המבנית של בזק שהמשרד מאמין שהיא מרסנת.
מאידך זה לא מאוד משנה מי בעל השליטה שולט בכל מקרה, אז היקף המניות לא משנה. אתה בעצם אומר שאין בהעברת אמצעי שליטה משמעות, זה תיאור שלך. נכון?

לבאות: נכון.

עו"ד בן צור: בוא נעבור לרשות ההגבלים העסקיים, בחקירה שלך אתה אומר כך, שהתייעצתם עם הרשות להגבלים והם כל הזמן טענו שמבחינת התחרות והסטטוס שהם תופסים, הלכה למעשה אין בעיה בהעברת השליטה. אמרת שהתייעצתם עם הרשות להגבלים. עם מי התייעצת?

לבאות: נדמה לי עם ד"ר אסף אילת, בפגישה או טלפונית.

עו"ד בן צור: יש תיעוד?

לבאות: לא זוכר.

עו"ד בן צור: מה הנוהל במקרה כזה?

לבאות: לפעמים עורכים תרשומת, לפעמים לא. לא משוכנע מה היה.

עו"ד בן צור: יש מיילים שהוחלפו?

לבאות: בהחלט יכול להיות.

עו"ד בן צור: לא ראינו את המיילים האלה.

לבאות: לא הראו לי בחקירה.

עו"ד בן צור: בחקירה שלך לא מסרת את המיילים?

לבאות: לא מסרתי, לא התבקשתי.

עו"ד בן צור: לא התבקשת לגשת לתיבת המייל שלך?

לבאות. זה דווקא התבקשתי, שאלו מה המיילים שלי באותה תקופה, בטח מיילים של עבודה.

עו"ד בן צור: אנחנו לא קיבלנו שום תיעוד לגבי ההתייעצות. בכל מקרה, היתה להם עמדה, נכון?

לבאות: כן, הם אישרו זאת.

עו"ד בן צור: לשיטתם מה שנשאר זה תהליך טכני.

לבאות: זה לשיטתם, אנחנו התנגדנו.

עו"ד בן צור: בוא נעבור להעברת אמצעי השליטה. אתה מכיר את הבקשה של יס?

לבאות: היה שיח עם השר ארדן, שנת 2014, זוכר במעומעם, דובר על הנושא, זה לא ירד לשום פסים.

עו"ד בן צור: אני מראה לך את המסמכים, ממה שאני מבין ייתכן שלא קראת בכלל את הבקשה.

לבאות: ייתכן שלא.

עו"ד בן צור: אני מראה לך את הבקשה של חברת יס, מכתב לגלעד ארדן, מה-14.7.2014, בקשה לשינוי החזקות, בקשה בשם יס. וזה בהתאם להוראות סעיף 6.2 לרישיון השידורים של החברה. ידעת שהיתה התייעצות עם מועצת הכבלים והלווין?

לבאות: בשלב מאוחר יותר, ידעתי.

עו"ד בן צור: האם ידעת שיש דחיפות?

לבאות: בשלב הזה, לא חושב שידעתי. יכול להיות שהיתה ישיבה עם רון אילון (מנכ"ל יס) אבל אני לא זוכר את עניין הדחיפות.

עו"ד בן צור: אם תראה, כתוב במסמך כתוב במפורש ש"קיימת דחיפות וחשיבות רבה בקבלת אישור השר לשינוי ההחזקה". ואחר כך היא מבקשת את אישור שר התקשורת "בהקדם האפשרי". העידו גם ברגר וגם פילבר שלאורך כל התקופה הזו, שכל בקשה של העברת אמצעי שליטה של חברות אחרות אושרה. אתה יודע משהו אחר?

לבאות: לא יודע משהו אחר. 

עו"ד בן צור: בוא נעבור ללוח הזמנים. אישור רשות ההגבלים ניתן בחודש מרץ 2014.
אני אומר לך שכבר בחודש מאי 2014 הועבר אישור הרשות ומתקיימת פגישה מקדימה בחודש מאי במשרד התקשורת.
איך אני יודע? כי יש מייל, מה-24.5, ניר אוגולניק, יועץ מקצועי לשר התקשורת כותב לאבי ברגר, בהמשך לפגישה שנערכה אצל השר בנושא, נקבעה עוד שבועיים פגישה בין השר לבין רון אילון. אודה בבקשה לקבלת עמדת המשרד בנוגע לתנאים (ככל שישנם כאלה) שהמשרד סבור שיש להוסיף על אלו שקבע הממונה על בנוגע למיזוג. החשיבות שהוא כתב היא "גבוהה".
אנחנו רואים שיש פגישה מקדמית במאי, והפגישה אמורה להתקיים ביוני. יועץ השר ארדן, מבקש לקבל את עמדת המשרד בנוגע לתנאים וזה צריך להיות לפני הפגישה עם השר. אני נוטה להניח ששום דבר לא נמסר.

לבאות (שאמור היה להכין את העמדה): אין לי מושג אם נמסר או לא. אני לא זוכר.

עו"ד בן צור: בחודש יולי מוגשת הבקשה הפורמלית, ומצויינת הדחיפות לעניין. יש חוק שקובע שעובד ציבור ישיב לבקשה תוך 45 יום. ידוע לך?

לבאות: לא.

עו"ד בן צור: לא אמרו לך את זה במשרד התקשורת? לא שמעת על זה אף פעם?

לבאות: לא. בכל מקרה, מאריכים את התקופה.

עו"ד בן צור: מדברים הרבה על תקינות, תאשר לי שאתם מעולם לא השבתם באיזשהו מכתב?

לבאות: מי זה אתם? אני יכול לאשר רק מה אגף הכלכלה.

עו"ד בן צור: ראית מכתב תשובה?

לבאות: לא ראיתי.

עו"ד בן צור: זה לא נראה לך לא תקין?

השופט שחם: זה לא שאלה לעד.

עו"ד בן צור: בפעם הראשונה שמסמך מועבר זה שנה יותר.

לבאות: כן.

עו"ד בן צור: אנחנו גם בדקנו, האם היו בקשות אחרות, מה אתה חושב?

לבאות: אין לי מושג, תזכיר לי.

עו"ד בן צור: למשל, פטריק דרהי בהוט, מקבל אישור מאוד מהר. למחוק את הוט מהבורסה, איי.בי.סי מקבלת אישור תוך כמה שבועות בתוך תקופת בחירות.

לבאות: אתה מדבר על העסקה סלקום, זו עבודה של חודשים.

עו"ד בן צור: אני מראה לך שמרגע הבקשה זה אושר תוך שבועיים.

לבאות: אני רק מבהיר שבמיזוג הוט, היו דיונים במשרד, ושמו תנאים חודשים לפני שזה אושר.

עו"ד בן צור: אתה אומר שזה חודשים, שהיה תהליך לא פורמלי. בבזק ראינו שכבר בחודש מאי מתנהל תהליך לא פורמלי, אותו דבר?

לבאות: אני לא זוכר את התהליך.

עו"ד בן צור: לכן אנחנו מדברים באותו מבנה, פנייה לא פורמלית ואחר כך בקשה פורמלית.

לבאות: זה מבנה דומה.

עו"ד בן צור: במקרה של מיזוג בזק יס לקח שנה ורבע מרגע הבקשה ועד האישור הסופי.

לבאות: כן.

עו"ד בן צור: אמרת שזה לא היה בסדר העדיפויות?

לבאות: נכון.

עו"ד בן צור: אפשרות אחת שאתה מקבל את ההנחיה לגבש תנאים, אם בכלל,  ואתה שם בצד והאפשרות השנייה, מזכירים לך פעם אחר פעם ואתה לא עושה. מה נכון?

לבאות: האפשרות הראשונה, היו לנו דברים על השולחן, המנהלים שלי אמרו לי לשים בסדר עדיפויות את השוק הסיטונאי, ויכול להיות, זה גם סביר, אני אמרתי האם צריך לעשות, ואמרו לי שאם זה משבש את סדר העדיפויות, אל תעשה. זו גם אפשרות.

עו"ד בן צור: העיד פה ברגר, ביולי 2014 הוא מבקש להכין חוות דעת.

לבאות: יכול להיות שהכנו איזשהו מסמך.

עו"ד בן צור: אני אומר לך שאין לזה תיעוד. אני אראה לך מה ברגר אמר, הוא אמר שביקש את דעתך, שהיו לו כל הזמן שיחות שוטפות איתך, איפה זה עומד, האם הוא (לבאות) גיבש את עמדתו. זה נכון?

לבאות: אני לא זוכר. זוכר שעבדנו על עמדה.

עו"ד בן צור: תקשיב טוב, פונים אליך, ברגר פונה אליך.

לבאות: אני לא זוכר. יכול להיות שהיו לנו שיחות, דיברנו מקצועית על הרבה מאוד תחומים.

עו"ד בן צור: ומה אתה אומר לו?

לבאות: אני לא זוכר, אין לי מושג מה אמרתי לו. אני מניח, שהיה נייר עבודה. אני לא זוכר.

עו"ד בן צור: אחר כך ברגר אומר שהוא הנחה אותך להכין חוות דעת.

לבאות: אני לא זוכר שהיה לנו שיח ער על הדבר הזה.

עו"ד בן צור: רון אילון, מנכ"ל יס, לא מקבל תשובה, הוא מתחיל לשלוח מכתבי תזכורת. אתה יודע?

לבאות: לא.

עו"ד בן צור: המכתב הראשון מה-18.1.2015.

לבאות (בציניות): חצי שנה אחרי, זה דחיפות?!

עו"ד בן צור: חיכו שתגיבו, לא הגבתם. יש גם מכתב מה-10 לפברואר.

לבאות: לזכור לי.

עו"ד בן צור: אני אומר לך מה אומר ברגר, "אני בפגישות עם הרן המשכתי ושאלתי לאורך כל התקופה בטח עד נובמבר, שאלתי איפה זה עומד".

לבאות: טוב.

עו"ד בן צור: טוב ו…

לבאות: זה מה שהוא אומר, לא זוכר מה אמרתי. אני יכול לקבל את זה שהיו שיחות בינינו על זה.

עו"ד בן צור: ברגר ממשיך לאמר שהוא שוב שאל אותך.

לבאות: ייתכן שזה קרה.

עו"ד בן צור: ויש התפתחות בעלילה, אתה זוכר שאיתן צפריר (ראש מטה ראש הממשלה במשרד התקשורת) ביקש לברר איפה זה עומד וגם מגיעות פניות של אמיר ברקן והראל לוקר ממשרד ראש הממשלה.

לבאות: זוכר שהיתה שיחת ועידה בין אמיר ברקן, לא זוכר מתי, ואת הפגישה עם צפריר בהחלט זוכר.

עו"ד בן צור: נתייחס לשני הדברים, לוקר וברקן מספרים שנתניהו בכלל לא היה מעורב. נגיד כך, ביוני 2015, שנה פלוס עוברת ופונים אליך ופונים אליך ולא קורה כלום.

לבאות: לא, אני לא זוכר את כל הפניות.

עו"ד בן צור: אתה לא שולל את כל הפניות.

לבאות: אם המנכ"ל היה פונה אליי פעם אחר פעם הייתי זוכר שזה היה ב-סדר העדיפויות שלי. אני חוזר ואומר זה לא על סדר היום ולכן זה הפתיע אותי  (לבאות מיתמם, הוא עיכב בכוונה את תשובתו לבקשה).

עו"ד בן צור: בוא נעבור לצפריר, אתה אמרת לו שזה המנוף על בזק שצריך להתקדם עם השוק הסיטונאי.

לבאות: אני לא זוכר.

עו"ד בן צור: אתה אמרת שארדן אמר היינו צריכים להוציא איזה חוות דעת כלכלית וגלעד ארדן אמר לנו לא להתקדם עם הדבר הזה.

לבאות: לא, לא, לא.

עו"ד בן צור: מה לא, לא, לא. קודם אשאל את השאלה. כך הוא מתאר את דבריך. מה אתה אומר על זה?

לבאות: אני לא זוכר את גלעד ארדן נותן לי הנחייה כזו, זה לא היה בסדר העדיפויות.

עו"ד בן צור: צפריר אומר מה זאת אומר, אנחנו פה עובדי ציבור, איזו מדינת זאת? יש פה חברה שהיא חברה במשק אחת הגדולות והיא לא מקבלת תשובה?

לבאות (מרים את הקול): לא זוכר אם אמר, ואם אמר אני לא הכתובת.

עו"ד בן צור: אני מדבר על האישור, זה פשוט.

לבאות: החיים מורכבים, לא מסכים.

עו"ד בן צור: מה שמימון שמילה אמר שהיתה מדיניות שלא לחלק סוכריות למי שמערים קשיים, אבל עם זת את המשרד כרגולטור לא יכול לעשות שיהוי כי בא לו. הוא מדבר על מנוף.

לבאות: הנושא לא טופל, הוקצה לו כוח אדם זניח, הסיבה היא שהיינו צריכים לטפל בבזק ובשוק הסיטונאי. מבחינתי, אם אומרים לי תפסיק, תטפל במיזוג – זו סוכריה. כי כל כוח האדם מוקדש להפרות של בזק.

עו"ד בן צור: אז אתה אומר שאם היית מואיל בטובך להתפנות זו היתה סוכריה, גם צפריר ושמילה לא מדברים על עומס ועל סדרי עדיפויות, הם מלינים שאתה אמרת שיש בקשה אבל אתם רציתם להשיג תכלית אחרת.

לבאות: זה לא מה שהיה.

עו"ד בן צור: אתם לא כותבים לבזק, חברים נכבדים, קיבלנו את הבקשה שלכם, הנושא בטיפול. קיבלנו את הבקשה, יש סדרי עדיפויות, או מכיוון שאנחנו חושבים שאתם מערימים קשיים. מילה לא נכתבת?

לבאות: אני לא אחראי על המענים האלה.

עו"ד בן צור: התייעצו איתך?

לבאות: לא.

עו"ד בן צור: אלי קמיר, נפגשת איתו. איש נעים הליכות וענייני.

לבאות: כן, יודע להציע פתרונות יצירתיים.

עו"ד בן צור: אתה זוכר שבזק הגישו עתירות. קמיר אמר שהלך לברגר והוא אמר לו שכל עוד בזק לא תסיר את העתירות הם לא ידברו על המיזוג. זה מה שהיה במשרד?

לבאות: אני לא שמעתי שברגר אמר לקמיר.

עו"ד בן צור: זה דברים שדיברת עם ברגר?

לבאות: יכול להיות ששוחחנו על זה שהוא ביקש ממני לקבוע תנאים וזהו.

עו"ד בן צור: טוב, אם תעקוב אחרי המשפט, תדע שגם את עדותו של קמיר דחו, זו לא הערה אליך.

היתה שיחת ועידה, רון אילון היה בכיר במשרד האוצר ושם הוא היה ממונה על אמיר ברקן, בצר לו אחרי שאיש לא עונה לו, הוא פונה למישהו שמכיר אותו, לברקן, ואומר לו שלא מתייחסים, זה סיפור הרקע. ברקן משתף את הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ושניהם מעידים שנתניהו לא היה מעורב בכלל. אתה משתתף בשיחה. ברקן אומר.

יהודית תירוש: למה זה רלוונטי?

עו"ד בן צור: זה מאוד רלוונטי. ברקן אמר שהטענה של משרד התקשורת היתה שבזק לא מקיימת אחר הוראותיו בשוק הסיטונאי ולכן כל עוד לא משתפים איתו פעולה הוא לא יתעסק בעניין הטלוויזיה, "ולכן חשבתי שככה לא צריך להתנהג, אלא לדון בכל בקשה לגופו. ולכן חשבתי זה התניית דבר בדבר אמת נראתה לי מוזרה וגם היום עדיין נראית לי מוזרה, זה כמעט ניצול של כוח, לדעתי צריך לבחון כל הצעה לגופה".

לבאות: הדבר היחיד שאני זוכר, זה שהוא אמר לי שהוא יכין את חוות הדעת במקומנו.

עו"ד בן צור: אמר לך בציניות.

לבאות: לא, לא, שום דבר הוא לא אומר בציניות, אמרתי לו שזה לא התחום שלו.

עו"ד בן צור: מעניין, זה הדבר היחיד שאתה זוכר משיחת הועידה, לא זוכר כלום, לא לפני ולא אחרי. מה שברקן אמר שהם אתם לא מסוגלים, הם יעשו זאת. והיתה התנגדות שלכם והראל לוקר חתך ואמר שאתם תעשו את העבודה. היתה פגישה ב-19.3 ונכתב בה כי הובהר כי המשרד אינו רואה מניעה באישור המיזוג אך שוקל האם יש צורך להתנות את המיזוג בתנאים נוספים על אלו שקבע הממונה.

לבאות: אמרתי שאני לא זוכר, אבל אם כתוב אז היתה פגישה.

עו"ד בן צור: הראל לוקר אמר שהם תבצעו את העבודה ותעמדו בלוחות זמנים.

לבאות: לא זוכר.

עו"ד בן צור: עכשיו אנחנו רק ב-19.3 עם רון איילון.

לבאות: אמרתי, לא זוכר, אבל זה כתוב.

 עו"ד בן צור: ואז אבי ברגר ונויפלד מאשרים  ב-24.3 לכתוב מכתב הפנייה של ראש הממשלה למועצת הכבלים והלוויין. אתה מכיר? זה מכתב ההתנעה.

לבאות: אני לא מכיר את המכתב הזה. אני זוכר שבתהליך הזה המועצה צריכה לתת חוות דעת, זה מה שאני זוכר.

עו"ד בן צור: אתה מכותב למכתב הזה?

לבאות: כן.

עו"ד בן צור: הדברים התחילו לזוז, הייתם צריכים לעשות את העבודה במהירות לפי לוחות הזמנים האלה?

לבאות: מה השאלה? זו דעתך שהדברים התחילו לזוז, אני לא זוכר שהדברים התחילו לזוז.

תירוש: מתנגדת לשאלה.

עו"ד בן צור: את מנסה להדריך את העד עכשיו?

עו"ד בן צור: אין לך זיכרון חי בחלק גדול מהדברים. אני רק מראה לך את המסמכים כדי לנסות לרענן את זיכרונך.

לבאות: אני לא זוכר שהדבר העסיק אותי גם אחרי המכתב.

עו"ד בן צור: בקשר לתנאים, אמרת שבכל מקרה אין חשש לתחרות.

לבאות: אמרתי שהתנאים יכול להיות שיהיו ויכול להיות שלא, אבל אין חשש לתחרות.

עו"ד בן צור: שמילה מעיד שהיתה שיחה שלו איתך, אתה זוכר?

לבאות: אני לא ממש זוכר מה היה.

עו"ד בן צור: אני רוצה להראות לך את מה שקרוי מסמך התנאים. החלק שלך זה סעיף 3, זה בתיק השירות, הוא תנאי קיים. אמרה לך היועצת המשפטית בנוגע לשימוע, שאם רוצים לעדכן תנאים בהפרדה מבנית אז זה מחייב שימוע.

לבאות: אני זוכר שלחלק התנאים זה דורש שימוע.

עו"ד בן צור: ושימוע זה תהליך לא קצר?

לבאות: נכון.

עו"ד בן צור: אתה כותב שהתנאים נשקלו אך המשרד טרם הכריע בשאלת הנחיצות בהם, ושומר את האפשרות לקבוע תנאים אלו או אחרים ברישיון חברת בזק ככל שיידרשו. תאשר לי שאף אחד לא עשה עבודה שצריך לצאת לשימוע בגלל התנאים האלה.

לבאות: לא, זה לא קרה.