הודעה לקונית אתמול של הפרקליטות המחישה שוב את תפירת תיקי האלפים.
כזכור, הפרקליטות החליטה (היועמ"ש מנדלבליט), בצר לה, להגיש כתבי אישום נגד התאגידים בזק, ידיעות אחרונות ו-וואלה, בתיק 4000 ובתיק 2000.
למה אני כותב "בצר לה"? כי היה כנראה ברור לה שאם מאשימים שורה של בכירים בחברות כמו אלוביץ' ונוני מוזס, אי אפשר לנקות את התאגידים.
היה ברור לי מלכתחילה שזו תהיה עוד פארסה של הפרקליטות כי שוחד לא היה, כך גם קבעו השופטים בהמלצתם להתקפל מסעיף השוחד בתיק 4000, ויהיה קשה להוכיח טענות נגד התאגידים – שוחד במקרה של בזק-וואלה לנתניהו (ע"י אלוביץ') והצעת שוחד על ידי ידיעות אחרונות (ע"י נוני מוזס).
והתוצאה הגיעה אתמול: אחרי גרירת רגליים של שנים ואחרי שימוע בפניה של ליאת בן ארי, החליטה הפרקליטות לסגור את התיקים נגד ידיעות אחרונות ונגד וואלה ואילו בבזק הסתפקה בקנס מנהלי של 800 אלף שקל.
בהודעות הדוברות המגוחכת של הילה קובו, שמלווה באופן חריג את תיקי האלפים מאולם הדיונים ומקורבת לכל השופרות, נאמר על סגירת התיק לוואלה ולידיעות אחרונות:
"לאחר בחינת הטענות בשימוע ושקילת מכלול הנסיבות, בהן גם כאלה הנוגעות לאינטרס הציבורי – המורכבות הנובעת מניהול מקביל של התיק העיקרי, והשיהוי עד מתן החלטה בנושא".
נו, באמת. ממתי האינטרס הציבורי מעניין את הפרקליטות? ממתי אכפת לפרקליטות מניהול הליכים בבתי משפט? ממתי אכפת לפרקליטות מעינויי דין וגרירת רגליים של שנים?
הרי המשכורת משולמת מדי חודש ולחלקם יש פנסיה תקציבית ובינתיים אפשר להרוס חיים של אנשים.
האמת הכואבת עבור הפרקליטות שיש פה כישלון מחפיר, כישלון לתפור תיקים גם נגד התאגידים המעורבים בתיקי 4000 ו-2000. ויש פה גם אמירה מאוד חשובה לגבי האופן שבו נתפרו תיקי 4000 ו-2000 בעצמם.
בנוגע לבזק, איתה נחתם הסדר מינהלי, ניסתה הפרקליטות להציג זאת כהצלחה גדולה. ממש לא, זה עוד כישלון ענק – זה הרי הסדר מינהלי בלי כתב אישום פלילי.
והכל סביב לאותו מכתב של שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, בתיאום עם בזק על "ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק".
בזק "הודתה" שהמכתב כלל פרט מטעה ורק לאחר פרסמה הבהרה. אינני רוצה להלאות אותכם בהתגלגלות הסיפור המטופש הזה אבל אין לסיפור הזה שום משמעות. בזק רצתה להיפטר כבר מהתיק הזה וממילא אלוביץ' וסטלה הנדלר, המנכ"לית לשעבר, שהיו מעורבים בסיפור, כבר אינם בחברה.
בהסדר נכתב אמנם כי "לעמדת הפרקליטות" המעשים המתוארים בוצעו כחלק ממערכת יחסית הדדית של תן וקח, שנרקמה בין אלוביץ' לראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו.
מה זה אומר? זה לא אומר כלום. העמדה הזו והתיזה הזו ידועה והופרכה כבר עשרות פעמים בתיק 4000 לאורך כל העדויות של העדים המרכזיים.
בנימוקים להסדר כפי שנכתבו בהודעת הדוברות של נכתב:
"בין השיקולים שהובילו להסדר נלקחה בחשבון העובדה שאלוביץ' והנדלר, נושאי המשרה שהיו מעורבים במעשים, אינם מכהנים עוד בחברה, וכי השליטה בחברה התחלפה.
עוד נלקחו בחשבון ראיות שהציגה בזק לכך שהחברה פועלת ליישומה של תוכנית אכיפה פנימית ועדכנה את נהלי הציות והאכיפה הפנימית בהיבטים רלוונטיים לאירועים. כך נלקחו בחשבון המשאבים הרבים שהיו כרוכים במיצוי ההליך הפלילי נגד בזק בעת הזו, המורכבות בניהול הליך מקביל להליך המתנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק 4000, והזמן שחלף עד למועד קבלת ההחלטה בעניין התאגיד, בשים לב לשיקולים החמורים".
בהודעה הזכירה הפרקליטות כי הנדלר עצמה חתמה על הסכם מנהלי שבו שילמה 400 אלף שקל והייתה מנועה מלכהן כנושאת משרה בתאגיד מדווח לתקופה של תשעה חודשים (זה הכל! וזה אחרי שנזרקה לכלא; אגב, פתאום תירוש ויתרה על עדותה של הנדלר כי היא יודעת היטב שזו תהיה עדות מזיקה מאוד לפרקליטות).
כל המילים הגבוהות הללו נועדו לדבר אחד: להלבין את הכישלון בתפירת התיקים לתאגידים ולהראות עד כמה הפרקליטות "התחשבה" בכל מיני שיקולים כמו אינטרס ציבורי ושיהוי בקבלת ההחלטות, שלא מעניינים את הפרקליטות כהוא זה.
השורה התחתונה והחד משמעית היא זו: ליאת בן ארי ויהודית תירוש הודו השבוע, בסגירת התיקים לתאגידים, שהם כשלו בתפירת התיקים לידיעות אחרונות, וואלה ולבזק – וזה עוד הוכחה לתפירת תיקי 4000 ו-2000.
