יומן הבוקר
עדי קופולוביץ', יהודית תירוש (צילום: אלי ציפורי)
חזרנו לתיק 4000. עוד עד תביעה סייע להגנה של נתניהו לפרק את התיזות עליהן בנוי כתב האישום. אבל הסיפור הגדול הוא לא העד אלא יהודית תירוש התובעת. השיא הגיע כאשר היא ניסתה להגניב מסמך לא רלוונטי אבל השופטים קלטו את זה

פתיחת הדיונים של תיק 4000 זימנה לנו עוד מופע נלעג של יהודית תירוש בפתיחת הדיון, שוב כדי להסיט את האש מתפירת התיקים.

תירוש, שלא הכינה בזמן את העד הראשון בקבוצה השנייה, ביקשה לשאת דברים וקוננה על ההכפשות וה"איומים" מחוץ לאולם הדיונים על עדים.
אותי זה לא הפתיע, זה היה העתק הדבק לציוצים של אביעד דליפמן בערב שלפני כן.

תירוש כיוונה הפעם את האש לכנרת בראשי, בלי לנקוב בשמה, רק בגלל שכתבה את הציוץ הבא:

"שבוע טוב לשר הבריאות הבא (השם שמור במערכת). דבר ראשון להוציא את הגב' דנה נויפלד ל-4 שנות שבתון. תודה".

ציוץ לגיטימי לחלוטין של הבעת דעה, במיוחד לאחר עדותה הלא אמינה של נויפלד, שבה אמרה מאות פעמים בסך הכל "לא יודעת" ו"לא זוכרת" והיתה זו שתקעה לפילבר מקלות בגלגלים.

***

דנה נויפלד שייכת לקליקה המשפטית, מאותה קליקה של תירוש, ובקליקה הרי נוהגים לצופף שורות.
סיפור ניגודי העניינים של נויפלד, שטופלו ביד רכה במשרד המשפטים, הן במשרד התקשורת והן במשרד הבריאות, מחזקים את הציוץ של בראשי: אין לנויפלד מקום בסקטור הציבורי.

אלא שתירוש הפכה את זה ל"איום" בניסיון נוסף להתקרבן ולהציג את אנשי הפרקליטות והעדים ה"טובים" שלה כ"קורבנות" תמימים.
בתחילה היו אלו השופטים שהביטו לעברה משתאים והשופטת רבקה פרידמן-פלדמן אמרה לתירוש: "מה את רוצה שנעשה, זה מחוץ לאולם הדיונים?".
ואז ענו לה עו"ד ז'ק חן ועו"ד בעז בן צור בצורה נחרצת: ההצגה שלך חד צדדית, אנחנו והנאשמים חוטפים כבר שנים לפני תחילת הדיונים, ואתם נותנים הוראות הפעלה באמצעות התקשורת לעדים מה להגיד ומה לא להגיד עם רמז מאוד ברור לאיש אמונה של תירוש – דליפמן.
תירוש מילמלה משהו בסגנון "טוב, רציתי להביא את זה רק לידיעת בית המשפט, לא משהו לפעולה".

כל ההצגה המיותרת הזו כוונה כמובן לתקשורת – זו ה"מומחיות" של תירוש: במקום להביא ראיות, היא מייצרת כותרות לתקשורת. שלא יתעסקו בקריסת ובתפירת התיקים – שיתעסקו בהתקרבנות של תירוש.

העדות של עדי קופלוביץ': תיזת בזק-יס התפרקה לתירוש מול העיניים

המחסור בראיות ניכר היטב גם בעדותו של עדי קופלוביץ', שהיה יד ימינו של הרן לבאות, סמנכ"ל כלכלה לשעבר במשרד התקשורת.
קופלוביץ' היה במשרד התקשורת כ-7 שנים, החל מ-2014, עד שעבר לסקטור הפרטי לחברת ייעוץ. הוא חלק מהעדים ה"טובים" של תירוש לכאורה, כלומר, חלק מאותה חונטה של פקידים במשרד התקשורת שחתרה תחת פילבר ולא ראתה בעין יפה את המהלכים שהוביל.

צריך להבין: קופלוביץ' לא יכול לחזק שום תזה כי אין ולא היה לו שום קשר לנתניהו, וגם הקשר שלו עם פילבר לא היה ישיר.
הוא העיד על מהלכים מסויימים שהיה שותף להם, גם אם כעובד זוטר בתחילת דרכו, והוא מסמל בשבילי בדיוק את שלטון הפקידים. האנשים שבטוחים שהם צריכים לנהל את המדיניות במקום אלו שנבחרו לכך.

שוב ושוב ניסתה תירוש לייצר את תחושת החריגות בטיפול בבזק ע"י פילבר באמצעות סיפורי אווירה (העברת מכתבים לבזק, שפילבר נהג לעשות עם חברות נוספות). שוב היא חזרה לרפורמת השוק הסיטונאי, לרפורמת הפאסיביות, ההדדיות, למיזוג בזק יס, להפרדה המבנית ולמתווה הסיבים האופטיים. ושוב היא ניסתה לחלץ מקופלוביץ' אמירות שהפעולות של פילבר היו חריגות. ושוב היא עשתה זאת רק דרך המנהרה הצרה של יחסי המשרד עם בזק תוך שהיא לא מרחיבה את הפריזמה ליחסים עם חברות אחרות, שהיו במתכונת זהה לזה של בזק. שוב היא פלשה לתקופתו של צחי הנגבי כשר התקשורת, בניסיון לייחס את הפעולות שלו לנתניהו.
אותה שיטה, רק העד שונה – זה יחזור על עצמו עם כל עדי הרגולציה בתיק 4000. וכל זה בניסיון נואש לייצר איזושהי תפיסה של "חריגות" למעשיו של פילבר, שהיא רואה אותם בשליחות של נתניהו, דבר שלא היה ולא נברא ואף לא הוכח – וגם פילבר למעשה הודה שפעל עצמאית.

קופלוביץ' סיפק בכמה מקרים את הסחורה ממש בצורה מינורית (הוא הודה שהמנכ"ל הוא זה שאחראי על המדיניות) אבל דווקא בליבת כתב אישום, מיזוג בזק-יס, הוא הנחית מהלומה על תירוש.

כל התיזה של תירוש היא שהמיזוג אושר בצורה חריגה, בין היתר לאחר שהורדו כמה תנאים שגובשו על-ידי אגף הכלכלה שבו הוא עבד.
קופלוביץ' אמר שבקשתו של פילבר להוריד את התנאים היתה "סבירה" ובאגף הכלכלה קיבלו אותה.

המשמעות היא אדירה: כל התיזה שנבנתה בכתב האישום סביב הורדת התנאים כאיזשהו עניין "חריג" התפרקה לתירוש מול העיניים, ועוד על ידי מי שמוגדר על ידה כ"איש מקצוע", אחד מהחב'רה הטובים שלה.
מיזוג בזק-יס הוא הפעולה המרכזית שעליו בנתה הפרקליטות את כל תיזת תיק 4000, פעולת ה"דגל" שהביא לתפירת התיק.

הייאוש של תירוש התבטא בדיונים תיאורטיים כדי להזים חלק מהתובנות של פילבר.

למשל, שרפורמת השוק הסיטונאי בטלפוניה הנייחת, שתירוש משחיתה עליה אין ספור דיונים, היתה מיותרת והיא אכן היתה מיותרת ובלתי נחוצה.
קופלוביץ' ניסה לשמור על כבודו של אגף הכלכלה כשאמר שאם היא היתה מיושמת בזמן – היא היתה נחוצה, אבל זה באמת דיונים תיאורטיים שלא רלוונטיים לכתב האישום.
גם קופלוביץ' הודה ביובש שלא היה שום ביקוש לשירות כשהרפורמה יצאה לדרך.

יהודית תירוש מגניבה מסמך לא רלוונטי

בצר לה ניסתה תירוש, בטריק ידוע שלה, להגניב לבית משפט מסמך שלא רלוונטי לעד.
מדובר במסמך של חישובים כלכליים תיאורטיים על הפגיעה שצפויה לבזק מהרפורמה המיותרת בשוק הסיטונאי שנקב בסכום של כ-100 מיליון שקל.
למרבה התדהמה תירוש ניסתה להכניס את המסמך לתיק בית המשפט למרות שקופלוביץ' לא היה מעורב כלל בעריכתו, ידע או היה שותף לו.
מי שערך את החישובים היה עמי גילה, סגנו בזמנו של הרן לבאות, שמשום מה לא מופיע כעד תביעה (כנראה שלא התאים לתיזה של תירוש).

לאור ניסיון ההגנבה של תירוש התקוממו ז'ק חן ובעז בן צור והשופטת פרידמן פלדמן אמרה לתירוש שאי אפשר להכשיר את המסמך.
השופט בר-עם הוסיף נזיפה משלו: בפעם הבאה שמציגים מסמך צריך להגיד אם העד הרלוונטי מגיע. כלומר, תירוש ניסתה להגניב מסמך שהעד הרלוונטי אליו כלל לא מופיע כעד תביעה.

עוד רגע מביך היה לקראת סיום הדיון כאשר תירוש, די בתיאום עם קופלוביץ', ניסתה שוב להתנגח עם התובנות של פילבר ושל אחרים, שאם מתווה הסיבים האופטיים שלו היה מיושם בזמן היה נחסך למשק סכום של 50 מיליארד שקל.
פילבר כמובן צודק, אבל קופלוביץ' החליט בריענון עד להשיב לו לאחר שקרא על עדותו של פילבר בתקשורת.
עו"ד ז'ק חן התרעם שמדובר בהשלמת חקירה פסולה, שהדברים בכלל לא נאמרו בחקירותיו במשטרה ולא ייתכן שעד תביעה מתייחס לעד אחר בעקבות עדותו במשפט.
השופטים איפשרו שאלה "רזה" בעניין אלא שאז פצח קופלוביץ' בנאום בן כ-10 דקות שבו אמר שהמתווה שהוא עבד אליו בתקופתו של יועז הנדל יותר טוב מהמתווה של פילבר ומנה את חולשותיו של מתווה פילבר.

אני לא רוצה להיכנס לשפע אי הדיוקים של קופלוביץ', כי זה ידרוש ניתוח שלם שעשיתי אותו כבר בעבר עם אבי וייס לא פעם ולא פעמיים. אני מניח גם שהחקירה הנגדית של קופלוביץ' כבר תידרש לדקויות האלה, אחרי שבן צור וז'ק חן אמרו ממקום מושבם שהדברים לא נכונים.

אלא שכל זה לא חשוב כי הוא ממש לא רלוונטי לכתב האישום. ברור שקופלוביץ' רוצה להציל את כבודם של הפקידים שתקעו מקלות בגלגלים ולכן רוצה להשחיר את המתווה של פילבר, אבל כפי שז'ק חן אמר:

"כל ה-10 דקות האלה זה דברים חדשים, אולי חלק מוועדת החקירה על הסיבים האופטיים. לא היה שום דבר כזה בריענון העד. תירוש פותחת להם את כל השער, היא מיתממת. זה עולם הפוך, פילבר הוא עד תביעה שלהם וזה עד תביעה שלהם שמגיב על עד תביעה. אתם יודעים כמה עשרות עדים יש על הסיבים האופטיים שלה הביאו אותם? הוא עכשיו זורק משהו במשך 10 דקות".

השופט בר-עם ניסה להבין איך זה מקדם את התביעה, והשופטת פרידמן-פלדמן אמרה שהם יקבלו רק את האמירה שלו שהמתווה שונה לדעתו.
תירוש עוד ניסתה לשאול שתי שאלות נוספות קצרות שלא העלו דבר ובכך הסתיים הפרק שהוכיח עד כמה תירוש היסטרית.
היא מבינה שהעדים ה"טובים" שלה היו אחראים לנזק עצום למשק הישראלי, כך שהיא מנסה להשלים איתם חקירה בריענוני העד כדי להשיב לפילבר.

פליטת פה? שלמה פילבר עד עוין

אגב, על פילבר היא פלטה שהוא למעשה עד עוין שהיו לו סתירות עם הודעותיו במשטרה. עוד שידור של אותות מצוקה ונואשות מקריסת התיקים, שהרי כל התיק היה בנוי על פילבר והנה גם תירוש מודה שהוא לא סיפק את הסחורה שהיא קיוותה לכך.

תירוש תשלים היום בבוקר את החקירה הראשית ובמהלך היומיים הקרובים ייחקר קופלוביץ' בחקירה נגדית.

מאמרים אחרונים

דב איכנולד (צילום: אלי ציפורי)

חקירה נגדית: העד דב איכנולד, מנכ"ל הוצאת הספרים של "ידיעות אחרונות"

מנכ"ל הוצאת הספרים של "ידיעות אחרונות" נגד התקשורת והפרקליטות:
"אני מעריך את נתניהו, הזדהיתי עם חוסר ההוגנות שאמר על התקשורת, הייתי בעזה – התקשורת לא תמיד מדווחת כמו שצריך. נחום ברנע טועה"; והביקורת החריפה על התנהלות מומי משולם

הקליקו לתוכן »