עדותה של החוקרת פולינה גובזמן-קריב הסתיימה אתמול ואני מניח שהחוקרים הבאים שיגיעו לעדות יעשו את שיעורי הבית שלהם בעקבות העדות.
***
חקירתה הנגדית של קריב חשפה את מה שהיה ברור מאליו: כל המערכת, הן במשטרה, הן ברשות ני"ע והן בפרקליטות היתה מוכוונת מטרה: הראש של נתניהו, בכל מחיר, ובשביל זה כל האמצעים כשרים.
כמה דברים בולטים שצפו אתמול בעדותה:
ההיעלמות של התכתבויות אילן ישועה עם פוליטיקאים אחרים
כזכור, התכתובות הללו התגלו בטעות כיוון שהוחבאו בלשונית של עדת תביעה זוטרה בשם טלי בן עובדיה, "עיתונאית" מהצד השמאלי של המפה הפוליטית.
למרבה התדהמה, קריב הודתה שהיא העתיקה בטעות את הקובץ המלא של התכתבויות ישועה לתוך הלשונית הזו. כלומר, במקור היא ממש לא חשבה להעביר את ההתכתבויות המלאות של ישועה לצוותי ההגנה.
התשובה המפותלת שלה היתה, שהיא עשתה את החיפוש על מילים מסוימות הקשורות לאלוביץ', לישועה ולעורכי וואלה הנוגעים לסיקור נתניהו בוואלה.
כלומר, המטרה היתה שוב נתניהו, נתניהו ורק נתניהו. שום דבר אחר לא עניין אותה.
היא לא הצליחה להסביר למה זה קרה, לבד מההסבר הרגיל שלה שהיא הייתה חלק מצוות החקירה והיא לא היתה חלק ממקבלי ההחלטות.
מסמך תגובת של משרד התקשורת לרשות ני"ע שהוכיח שאישור מיזוג בזק יס היתה כדת וכדין
משום מה המסמך הזה לא הוכנס לתיק החקירה. התשובה המדהימה של קריב הייתה, שזו אכן טעות אבל ממילא היא חשבה שהמסמך לא היה חשוב בגלל שהוא לא שיקף את עמדתם של גורמי המקצוע בזמן אמת.
התשובה הזו היא מדהימה ועלובה כאחד: מי שם את קריב לקבוע מה חשוב או לא? תפקידה להגיע לחקר האמת ולאסוף את כל המסמכים ולהציג את כולם בפני הנחקרים ובפני צוותי ההגנה שלהם.
ועניין שני, הקביעה שלה שזה לא שיקף את עמדת גורמי המקצוע בזמן האמת היא הזויה, כי זה היה סמוך לזמן אמת, וממילא היא לא בדקה עם גורמי המקצוע כמו הרן לבאות ודנה נויפלד אם אכן היו פערים כפי שהיא טוענת (ולא היו).
ובכלל, ממתי זיכרון אנושי או דברים כאלה ואחרים של עדים מחליפים מסמכים וראיות חפציות? זה א-ב בחקירות.
ההיעלמות של מסמכים שהתבקשו ממועצת הכבלים והלוויין
כזכור, יצאה דרישה לקבלת מסמכים, ולטענת ד"ר יפעת בן חי שגב המועצה אכן שלחה את כל המסמכים.
מבירור שנעשה רק לאחרונה עולה, כי קריב טוענת שהמסמכים לא הגיעו והיא מגלגלת את האחריות לפתחו של חוקר שהכין את מייל הדרישה ממועצת הכבלים אבל שכח לשלוח אותו לטענתו.
הסבר די צולע, אבל זה מסוג התירוצים של קריב.
כשעו"ד בן צור שאל את קריב, איך תמיד הטעויות והשגגות הן רק בכיוון אחד, קריב המציאה תירוץ חדש: זה תיק עב מסמכים והם עשו כמיטב יכולתם. אפשר להוסיף שהם עשו כמיטב יכולתם להסתיר חומרים מזכים ולהפיל ראש ממשלה מכהן.
האיכון לסלולרי של דוד שרן
כזכור, פילבר טען שבפגישת ההנחיה דוד שרן נכח ולו בחלקה. מסתבר שכבר בתחילת 2019 עשו איכון לסלולר של דוד שרן והתברר שאין שום היתכנות לפגישה ב-7 לחודש, וב-8 לחודש הוא היה בכלל בכנסת ולא בלשכת ראש הממשלה.
שימו לב: בדיקת האיכון הייתה כאמור בינואר 2019, לפני הגשת כתב האישום, כך שלפרקליטות הייתה עוד אינדיקציה שהפגישה לא התקיימה כלל, אבל היא כרגיל התעלמה מכך והמשיכה במסכת השקרים שלה.
שלמה פילבר
עו"ד בן צור שאל את קריב סידרת שאלות על המניע של פילבר, והראה לה שהוא ועדי קאהן אמרו פעם אחר פעם שהם רצו לקדם את שוק התשתיות.
מכיוון שהחוקרים לא מצאו מניע כספי לפעולות של פילבר (והם חיפשו וסרקו) הם סירבו לקבל את העובדות כהווייתן: שפילבר אכן פעל לטובת המשק הישראלי כעניין של מדיניות וניסו למצוא מניע מתחת לאדמה.
בשלב מסוים נפלטה לקריב אמירה אומללה: לא היה ברור לה למה פילבר מקדם את הנושא של סיבים אופטיים מהרגע הראשון שהוא נכנס לתפקידו, בלי הידע ובלי ניסיון מוקדם.
אלו בדיוק אותן סיסמאות שנכתבו בתקשורת, במיוחד ב"הארץ דה מרקר". ובכלל, מי שם את קריב לקבוע מה נכון או מה לא נכון מבחינת המנכ"ל וניסיונו?
היא בדקה את הרקע של פילבר, רקע של שנים רבות בסקטור הציבורי בעניינים רגולטוריים וכלכליים? לא, היא לא עשתה זאת.
ראש צוות השופטים רבקה פרידמן פלדמן תהתה בפני קריב: "הוא מונה להיות מנכ"ל, הוא הכין את עצמו" וקריב ניסתה להסביר שלא היתה בעיה עם המדיניות אלא עם "הדרך".
מהי בדיוק "הדרך" שהיא התכוונה? ערוץ חשאי כביכול עם בזק, שהיה אותו ערוץ חשאי עם הוט?
לקריב לא היתה תשובה טובה לכל אלה, חוץ מהמנטרות הקבועות שהיתה בסך הכל עוד חוקרת בתיק, אלא שתשובותיה רק הוכיחו שהיא באה עם תפיסה מגובשת להרשיע את נתניהו בכל מחיר.
רגולציה
בסדרה של שאלות על ענייני רגולציה חשף עו"ד בן צור את הבורות של קריב בנושאים הללו, נושאי הליבה של תיק 4000.
קריב התבלבלה, הסתבכה, לא מצאה את הידיים והרגליים, ערבבה בין מסמכים ומושגים – ועו"ד בן צור הטיח בה: זו בורות מביכה, אין לך מושג ירוק, את עושה סלט וכד'.
ואכן, היה עצוב לראות עד כמה חוקרת מרכזית בתיק רגולטורי לא מבינה כלל רגולציה, לא מבינה כלל כלכלה, ולא מבינה את המשמעויות של מתווה הסיבים האופטיים.
סיקור אוהד
עו"ד בן צור המחיש לקריב עד כמה כל החקירות הראשונות עסקו באותו סיקור אוהד, שהשתנה לאחר מכן להיענות חריגה.
קריב הודתה שלא עשו שום בדיקה לגבי כלי תקשורת אחרים, לא עשו שום בדיקה לגבי פוליטיקאים אחרים, ולא עשו בדיקה כוללת לאתר וואלה.
התירוץ שלה היה שהיא לא התעסקה בזה והשמיעה עוד תירוץ מוזר, שהדברים עלו בחקירת אילן ישועה והכתבים והעורכים של וואלה הוזמנו לחקירה ותיארו תמונת מצב אחידה.
כמובן שמדובר בהבלים כי כל חבורת וואלה היא מהצד השמאלי של המפה, וממילא אי אפשר לסמוך על עדויות כאלה אלא רק על בדיקות אמפיריות.
***
בחצי השני של היום עלה להמשך חקירה נגדית דוד שרן. אלו עיקרי הדברים בעדותו:
וואלה
שרן, שהיה אחד האנשים הקרובים לנתניהו בין דצמבר 2014 ל-2016, וכיהן כראש הסגל שלו, אמר בצורה הכי ברורה שנתניהו לא דיבר על וואלה, שלא התייחס לוואלה, שהוא לא שמע אותו מעולם אומר להעביר ידיעות לוואלה, ושבלשכה לא היה שום יחס מיוחד לוואלה.
יתר על כן, הוא ציין שבאחת ההזדמנויות נתניהו הפתיע את אנשיו ואמר שאחד האתרים החשובים ביותר הוא אתר "0404" של בועז גולן, אתר ימני.
העדות הזו חשובה הרבה יותר מכל עדויות אנשי וואלה, משום ששרן היה ליד נתניהו ברוב הזמן (חדרים קרובים), היה בתקשורת עם הדוברים וידע כמעט על דבר הקשור לנתניהו.
האם ייתכן שנתניהו "משתמש" בוואלה לסיקור אוהד או היענות חריגה ושרן לא יודע? ברור שלא.
שרן גם הגדיר את וואלה כסמן שמאל, "קצת לפני וויינט". כלומר, וויינט היה הסמן השמאלי הכי קיצוני ואילו וואלה היה קצת לפניו. וזו אכן תמונת המצב: וואלה היה ונותר אתר שמאל די קיצוני שלא מפסיק לנגח את נתניהו ומשפחתו בכל הזדמנות.
ניר חפץ
לדובר של נתניהו לשעבר, ניר חפץ, היתה בטן מלאה על משפחת נתניהו, במיוחד הבן יאיר, וגם טענות סרק לבנימין נתניהו על קבלת ההחלטות הביטחוניות שלו, שלכאורה מושפעות ממשפחתו ובעיקר בנו.
נדמה לי שאתמול קיבלנו את אחד המניעים של חפץ לאותה בטן מלאה.
שרן סיפר כי נתניהו לא היה שבע רצון מתפקודו של ניר חפץ במהלך הקמפיין, כיוון שלא סיפק את הסחורה ולא היה מספיק אסרטיבי עם כלי התקשורת.
נתניהו אף שקל לפטרו במהלך הקמפיין, אז מול הרצוג, שבמהלכו חשב נתניהו שהוא עומד להפסיד.
אחרי הבחירות אף התנהלה שיחה בין נתניהו לחפץ שבה גער נתניהו בחפץ על עבודה במקביל שהוא מבצע עבור משרדי ממשלה אחרים וחברות הקשורות לאותם משרדים ואמר לו תחליט: איתי או איתם כי אחרת איתי גמרת.
שרן אמר שלא שמע את תשובת חפץ, אבל כיוון שהמשיך עם נתניהו הבין שהסכים לעבוד רק את נתניהו.
השיחה הזו ממחישה עד כמה חפץ פעל בצירים מקבילים לנתניהו בלי שנתניהו ידע עליהם, כולל צירים עם אלוביץ', תוך שהוא רוקם כל מיני מיזמים עסקיים שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל.
כנראה שהעימות עם נתניהו הבשיל אחרי זה לעוינות של חפץ כלפי המשפחה, ואולי אולי גם היה לו חלק בהחלטה להפוך לעד מדינה נגד נתניהו, עד מדינה שלא מסר ולו ראייה אחת בלבד.
אגב, זה לא מפליא שניר חפץ, שהרבה ברכילויות לא רלוונטיות בעדותו על משפחת נתניהו, לא סיפר על אותה שיחת נזיפה עם נתניהו.
המשחקים במוחו של שרן
עו"ד בן צור המחיש לשרן עד כמה שיחקו במוחו בתיק 4000 בכל מיני נקודות, ושרן הסכים ואמר שהחרב של תיק 3000 היתה מונחת על צווארו בתיק 4000, והוא חשש שכל רגע העדות בתיק 4000 תהפוך לחקירה תחת אזהרה.
לכן, אמר שרן, הוא זרם בכמה נקודות עם החוקרים כיוון שדבריהם נראו לו הגיוניים למרות שלא הוצג לו אף מסמך.
באיזשהו שלב פנה שרן ליהודית תירוש ולאמיר טבנקין וסנט בהם:
"אם המטרה היא לא להגיע לחקר האמת אלא להפעיל ראש ממשלה, אז כל אזרח צריך להגיד לחוקרים: תסתדרו לבד, אני לא משתף פעולה עם זה".
המסמכים ה"מודיעיניים" מ"דה מרקר"
החוקרים הציגו לשרן כתבה מ"דה מרקר", על מתיחות כביכול בינו לבין נתניהו שבעקבותיה לא מונה שרן למנכ"ל המשרד.
שרן אמר שהוא צחק על הדברים וכינה את הידיעות שם בלעג כ"מסמך מודיעיני", כאילו החוקרים רואים בכתבות האלה כראה וקדש.
וזו אכן תמונת המצב העגומה: הפרקליטות והמשטרה רואים בכתבות ב"הארץ דה-מרקר" עובדות יצוקות בסלע המשמשות כתשתית מוצקה לחקירות.
כך היה גם במקרה של גידי וייץ, שהמציא את תיאוריית הסיקור אוהד תמורת הטבות רגולטוריות.
למעשה, כתב האישום בתיק 4000 הוא העתק הדבק לתיאוריות המופרכות האלה.
המשמעות היא מטלטלת: הפרקליטות רואה בכלי התקשורת מהשמאל כסוכני המודיעין שלה, והם רואים בה כזרוע הביצוע שלהם להתערבות פוליטית בדמוקרטיה, כולל הפלת שלטון.
אלו יחסי ההשחתה בין התקשורת לבין הפרקליטות.