הודעת הפרקליטות לשלמה פילבר על ביטול הסכם עד המדינה איתו, לא הפתיעה אותי בכלל.
ההודעה לפילבר היא מסמך משפטי מייגע וטרחני הסוקר לשיטת הפרקליטות את הסתירות של פילבר לכאורה בין עדותו במשטרה ובין עדותו בבית המשפט.
למרות העומס המילולי-משפטי היה אפשר לסכם את המכתב במילה אחת: נקמנות. זה מסמך נקמני שעטוף במלל משפטי.
***
וזו נקמתן של ליאת בן ארי ויהודית תירוש בשלמה פילבר. נקמה ששיבשה את שיקול דעתן. נקמה המשקפת יותר מכל את אובדן הדרך בפרקליטות, את הרדיפה אחרי אנשי ימין, את האכיפה הבררנית ואת העובדה שאין מבוגר אחראי במשרד המשפטי – בין אם היועמ"שית ובין אם פרקליט המדינה – שאוזר אומץ ואומר לחבורה של בן-ארי – עד כאן, די! תפסידו בכבוד.
כמה תובנות שלי על האירוע:
ההודאה בכישלון
הכוונה לבטל את הסכם עד המדינה עם פילבר היא הודאה בפועל, בדלת האחורית, שתיק 4000 ז"ל.
אם לשיטתה של הפרקליטות, עד המדינה המרכזי בתיק לא אמין, אז איך אפשר לסמוך על עדותו?
הרי העדות של פילבר הייתה לב ליבו של התיק, היא לא נתמכה כלל בראיות חפציות (לא היו הקלטות, פרוטוקולים וכד) לאותה פגישת הנחיה שהומצאה על ידי הפרקליטות.
בלי עדות פילבר אין פגישת הנחיה, בלי פגישת הנחיה אין תיק. זה א"ב שכל אחד מבין.
ניסיון לברוח מאחריות
ברור לי שנקמתה של בן ארי באה כדי לנסות למצוא שעיר לעזאזל לכישלונן בתיק.
הם הרי הגישו כתב אישום שקרי ביודעין כיוון שידעו היטב שלא הייתה פגישת הנחיה במועד שפילבר שיער.
הן שיקרו לשופטים, הן שיקרו לציבור, הן שיקרו לעצמן. עכשיו זה נוח להן להגיד: תיק 4000 קרס בגלל פילבר תעתע בנו כביכול, לא בגללנו.
ממש לא, התיק קרס בגלל שנולד בחטא בגללן של בן ארי ותירוש.
פילבר רימה את הפרקליטות?
בן ארי ותירוש רימו אותו! לפרקליטות נוח להציג את פילבר כמי שנסוג בו מעדותו במשטרה – זה ממש ממש לא נכון – כי חייבים להבין את הרקע.
בן ארי ותירוש, באופן שיטתי, הסתירו מפילבר מסמכים, הטעו אותו, סחטו אותו, איימו עליו, הפעילו עליו מכבש אנושי – רק כדי שיהפוך עד מדינה נגד נתניהו.
את מועד פגישת ההנחיה הן ביקשו ממנו, באמצעות החוקרים, לנחש, לשער, לשרבט על איזה נייר את התאריך שנוח להן.
פילבר ביקש את היומנים שלו, אך אלו נחסכו ממנו. היו גם איכונים, היו גם התכתבויות שהראו שהתאריך לא נכון, אבל בן ארי ותירוש העדיפו להתעלם מכל זה.
הן הבינו שבלי פגישת ההנחיה באותו תאריך מסויים – אין להם תיק – אז הן המציאו תאריך בעיניים עצומות לרווחה.
פגסוס
לפילבר יש הרבה קלפים נגד הפרקליטות – ואחד מאוד משמעותי – ההפעלה הלא חוקית של רוגלה נגדו.
בצר לה, הפרקליטות הודתה ששתלה רוגלה בסלולרי שלו וסירבה למסור לו את החומרים שהופקו ממנו.
חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות, טען שמדובר ב"שימוש אגבי", מונח מגוחך ושקרי.
היה פגסוס, הייתה פעולה לא חוקית והוצאו חומרים גם הוצאו. הפרקליטות מסתירה אותם והסתירה גם את העובדה הזו בבואה לחתום על הסכם עד המדינה עם פילבר.
עבירת המקור
על-פי התדרוכים, הפרקליטות תבקש אחרי השימוע להעמיד לדין את פילבר על מרמה והפרת אמונים, אותה עבירת מקור שפילבר היה אמור לעמוד לדין עליה וכביכול ויתרו לו במסגרת הסכם עד המדינה.
התירוץ הקלוש של הפרקליטות: פילבר פעל להיטיב עם בזק וניהל איתה ערוץ חשאי.
ראשית, התיק נסגר נגד כל המעורבים בפרשה הזו, כולל עובדת ציבור נוספת – עדי קאהן גונן – העוזרת של פילבר.
שנית, לאורך כל העדויות של אנשי משרד התקשורת היה ברור שמדובר בעמדה מקצועית לגיטימית של פילבר, שהתבררה גם כנכונה מאוד כלכלית וטובה מאוד למשק הישראלי (מתווה הסיבים האופטיים).
שלישית, אין שום תקנה או חוק שקובעת איך רגולטור צריך להתנהג עם מפוקח: מנכ"ל יכול להיפגש בכל מקום עם אנשי עסקים, גם בביתם, והוא יכול לשלוח להם מייל מהמייל הפרטי שלו. אין שום חוק שאוסר על כך.
למרות שהפרקליטות תתקשה להוכיח שפילבר פעל תוך הפרת אמונים, קשה לי לראות איך היא תוותר על נקמתה.
המשאבים לצידה וכתבי אישום, כפי שאנו רואים, מוגשים לשווא רק כדי לרדוף אנשים ולרושש אותם.
עם זאת, הפרקליטות תיקח על עצמה סיכון ענק, ובראש הסיכון של הבאת בכירי הפרקליטות לדוכן העדים – כמו ליאת בן ארי – שעמדה מאחורי הסכם עד המדינה עם פילבר.
ראו את ההתנגדות של הפרקליטות להבאת בן ארי במשפט הזוטא של מיקי גנור. בן ארי מבוהלת מהמחשבה שתתפתל על דוכן העדים.
האיומים
משפט נגד פילבר, אם יתנהל, יציף את יחסי ההשחתה של הפרקליטות עם התקשורת: "עיתונאים" כמו רביב דרוקר, ברוך קרא, אביעד גליקמן וגידי וייץ – איימו על פילבר לפני עדותו, במהלך עדותו ואחרי עדותו.
למרות שפילבר אמר במפורש לפרוטוקול אחד הדיונים שגליקמן מהלך עליו אימים – הפרקליטות לא עשתה עם זה דבר.
זו תהיה הזדמנות להציף את הנושא של שיתוף הפעולה המשחית בין התקשורת לבכירי הפרקליטות.
האינטרס של פילבר והאינטרס הציבורי
לכאורה, האינטרס של פילבר הוא כמובן לחסוך ממנו את כל ההליכים המשפטיים ולהיאבק בשימועים. לתהליך משפטי הרי נדרש הרבה כסף וזמן ואנרגיות.
האינטרס הציבורי הוא שמשפט פילבר יתנהל, כי כך תהיה עוד הזדמנות לראות איך מערכת אכיפת החוק עובדת.
לתחושתי, לאור גיוס ההמונים של פילבר, האינטרסים מתלכדים. פילבר מבין שפניו למאבק במערכת נקמנית ודורסנית שאמללה את חייו, הוא ככל הנראה מבין שהפרקליטות תלך עם נקמתה עד הסוף.
אלא שפילבר בפוזיציה שונה לגמרי עכשיו. בעת החקירות הוא לא היה כה מוכר לציבור הרחב; הוא הבין אז, כפי שהעיד, שאם ייאבק במערכת הוא יצטרך לבזבז מיליונים ולחטוף סרטן לאחר שאיבד את פרנסתו.
מעמדו היום שונה לגמרי: הוא סוקר מצליח, הרבה יותר מוכר לציבור הרחב ואחרי מאות דיונים במשפט נתניהו שרק הוכיחו את חפותו.
אחרי ההודעה כתב פילבר "אני מוכן!"
כן, הוא מוכן למאבק בפרקליטות, מאבק בארגון הפשע של הפרקליטות.
